מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

יום רביעי, 2 בדצמבר 2015

ינון מגל, המסביר הלאומי, פורש מהכנסת: מחווה



ינון מגל, המסביר הלאומי, פורש מהכנסת לאחר שבוצע עליו חיסול פוליטי מתוכנן היטב על ידי השמאל הרדיקלי הקשור לוואלה ולגב האומה. כמחווה על יושרתו, מוענקת לו הערכתי כמסביר הלאומי וכן, אני מתעדת בזאת את תרומתו של מגל להסברה הלאומית של הסכסוך היהודי - ערבי. להלן נאומו בכנסת בשפה הערבית לקהל בני הדודים. ואכן, כך צריכה להראות הסברה לאומית ראויה:





שלום עליכם בני הדודים. ראו את פנייתו של ינון מגל אליכם בערבית כדי שתשמעו את האמת בשפת אימכם - המנהיגים שלכם לא אומרים לכם את האמת. לכן, עליכם לשמוע אותה.
אנחנו, היהודים, חזרנו לארצנו אחרי 2000 שנה בגלות. לא היה אירוע דומה לזה בהיסטוריה. ארץ ישראל הנה מולדתם היחידה של העם היהודי, עם ישראל. הדבר כתוב בקוראן, סורה 7 פסוק 106 (קוריש):
لِإِيلَافِ قُرَيْشٍ
إِيلَافِهِمْ رِحْلَةَ الشِّتَاء وَالصَّيْفِ
فَلْيَعْبُدُوا رَبَّ هَذَا الْبَيْتِ
الَّذِي أَطْعَمَهُم مِّن جُوعٍ وَآمَنَهُم مِّنْ خَوْفٍ


בשם אללה הרחמן והחנון, למען התאגדות בני קריש (1)
התאגדותם במסע החורף והקיץ(2)
 בשל כך הבה ויעבדו את ריבון הבית הזה, (3)
 אשר האכילם לעת רעב והבטיחם מסכנה (4
 בסורה הזאת, "התאגדות" בערבית, מציין את חסד האל שאפשר לשבט קוריש (שבט של יהודים מארץ ישראל) לכרות בריתות עם שבטי ערב ולנהל בבטחה מסעות מסחר סדירים שהביאו להם שגשוג וכבוד. בהתאם לפירושים אלה, נועדה הסורה לספר בשבח ההגנה האלוהית, ה"אילאף" על היהודים, וקוראת לקוריש לעבוד את האלוהים ולהודות לו. החורף והקיץ- הכוונה למסעות של בני קריש, בחורף לתימן ובקיץ לסוריה, וישנם המפרשים כי מדובר בעליות לרגל למכה שתרמו גם הן לבני השבט. הבית הזה, הכוונה לכעבה במכה.
הטרור והאלימות לא יוציאו אותנו מפה. שחררו את החלום, בו ביום מן הימים היהודים יעזבו את אדמתם. אנחנו פה, על האדמה הזו, בארץ ישראל.
תסתכלו סביב, מה אתם רואים?
המזרח התיכון נחרב, אבל במדינת ישראל גן עדן. תראו מה בנינו כאן ב-67 שנים - אימפריה.
לעומת זאת, תראו את הרשות הפלסטינית. 20 שנה ומה בניתם?
תראו את רצועת עזה. 10 שנים [לאחר הגרוש] ללא יהודי אחד.
מה בניתם? כלום.
כל הכסף שלכם מוקדש לניסיון לחיסולה של מדינת ישראל כמדינת היהודים. אבל זה לא יעזור.
אתם לא רוצחים אותנו בגלל הכיבוש או ההתנחלויות. האמת היא, שאתם, המוסלמים, רוצחים אותנו ושונאים אותנו כי אנחנו בעלי הבית פה. אתם פתחתם במלחמות בשנים 1920, 1921, 1936, 1948 ועדיין, נחלתם תבוסה קשה שאותה הנכם מכנים "נכבה" [נכבה חרטא]. ועדיין, לא למדתם את הלקח ופתחתם באינתיפדה בשנים 1987, בשנת 2000 וגם עכשיו. וכל סנטימטר אדמה וכל נשק שנתנו לכם למטרות שלום, השתמשתם בהם כנגדנו.
תלמדו מההיסטוריה. אל תיפלו לאותו הפח שוב ודעו את האמת - מדינה ערבית לא תקום מנהר הירדן ועד לים התיכון. תשכחו מהחלום הזה.
כיום , לרשות הערבית ביש"ע [מוכרת גם כרשות הפלסטינית או כרש"ע] יש נשיא, ממשלה, משטרה, רשויות. הדו קיום אפשרי. השלום אפשרי. הבטחון אפשרי. אבל על הדבר להיות הדדי.
בנוגע לבית המקדש - מסגד אל אקצה אינו בסכנה. המסגד מצוי מחוץ לשטח בית מקדשנו ואין לנו בעיה עם מסגד אל אקצא. בנוסף, אנחנו נמשיך להתפלל להקמת בית המקדש בימנו, כמו שהתפללנו במשך 2000 שנות גלות, מאז שהוא נחרב והעם היהודי הוצא לגלות מארץ ישראל. הדבר מעוגן בקןראן, סורה 17 פסוק 104 (وقلنا من بعده لبني إسرءيل اسكنوا الأرض فإذا جاء وعد الاءخرة جئنا بكم لفيفا - "אחרי פרעה אמרנו לבני ישראל, שבו בארץ וכאשר תתקיים ההבטחה לאחרית הימים, נקבץ פזוריכם"). אנחנו ואתם יודעים שאין כח בעולם שיכול לעצור את העם היהודי.
סורות משמעותיות נוספות:

* סורה 10 פסוק 93 (10:93) : ولقد بوأنا بني إسرءيل مبوأ صدق ورزقنهم من الطيبت فما اختلفوا حتى جاءهم العلم إن ربك يقضي بينهم يوم القيمة فيما كانوا فيه يختلفون - "אחר כך הושבנו את בני ישראל לבטח בארצם והענקנו להם מכל טוב".
* סורה 5 פסוק 21 (5:21): يقوم ادخلوا الأرض المقدسة التي كتب الله لكم ولا ترتدوا على أدباركم فتنقلبوا خسرين משה :" בני עמי, היכנסו אל הארץ הקדושה אשר כתב לכם אלוקים".
אנשי הדת המוסלמיים, שמכירים את הפסוקים האלו ופסוקים נוספים בקוראן המראים שארץ ישראל שייכת ליהודים, מסתמכים על כך שרוב המוסלמים אינם קוראים את הקוראן.
עוד הפתעות מהקוראן שמראה שישראל שייכת לבני ישראל בעניין "אל אקצה" - אל אקצה בערבית = הקיצון, המרוחק.
שימו לב לפרשנות של הפרשן איבן קת'יר Ibn Kathir בתפסיר (תפסיר = פרשנות הקוראן). הוא אומר ש"אל אקצה" (המוזכר ב"מסע הלילי" של מוחמד) הוא בכלל מקום בהיכלות עליונים ולא על הארץ.
בנוגע ל"מסע הלילי": אעישה, אשתו של מוחמד, נשבעה שכל הלילה מוחמד לא עזב את מיטתו...
עוד הוכחה שלא מדובר בירושלים (שלא נזכרת בקוראן ולו פעם אחת) היא העובדה שכשנכתב הקוראן, ירושלים עדיין לא היתה כלל תחת הכיבוש המוסלמי!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה