מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

יום רביעי, 4 בנובמבר 2015

באיראן נערכות תהלוכות לציון יום השנה ה-36 להשתלטות על שגרירות ארה"ב בטהראן (4.11.1979).












באיראן נערכות היום תהלוכות לציון יום השנה להשתלטות על שגרירות ארה"ב בטהראן (4.11.1979). בתמונות: מפגינים נושאים דגם של ארון קבורה ועליו תמונתו של נשיא ארה"ב ברק אובמה והכיתוב "מוות לאמריקה"; מפגינים מניפים שלטים ועליהם הסיסמה "מוות לאמריקה"; בובה של אובמה כליצן.
תזכורת: בתאריך 4 בנובמבר, 1979, "קיצונים" אירנים חמושים השתלטו על שגרירות ארצות הברית בטהרן - פיגוע המיקוח הזה התרחש במהלך המהפכה האסלאמית ששטפה את אירן בסוף שנות ה-70. אותם "קיצונים" הנם מאות סטודנטים שעברו הסתה דתית להתחזק ולהתקרב לאסלם ולהוציא לפעול פעולות טרור כנגד המערב באוניברסיטאות באירן. ההשתלטות על השגרירות האמריקאית בטהראן הונהגה על ידי קבוצה שנקראה "הסטודנטים של קו האמאם" - גוף סטודנטיאלי אקטיביסטי, ששימש כמסגרת אידיאולוגית עבור סטודנטים תומכי ח'מיני. עובדת השתייכותם לארגון זה נתנה להם לימים "נקודות זכות" בעיני ח'מיני, והייתה אחד מהגורמים שהביאו רבים מהם להפוך ברבות השנים לדמויות מפתח במשטר האיראני.
במהלך ההשתלטות חדרו מאות סטודנטים בסיוע כוח מתוך משמרות המהפכה לשגרירות האמריקנית בטהראן. הסטודנטים החזיקו בצוות העובדים כבני ערובה למשך 444 ימים, תוך שהם מבודדים אותם וחוקרים אותם ממושכות. במהלך ההשתלטות, נלקחו 52 אמריקנים מעובדי המקום כבני ערובה. שחרורם הותנה בהסגרת השאה המודח שקיבל מקלט בארצות הברית. 52 בני הערובה האמריקנים הוחזקו במשך 444 ימים.
כמעט חצי שנה מנסים האמריקאים לשחרר אותם במשא ומתן, וכשזה לא מתקדם לשום מקום הם מחליטים לצאת למבצע צבאי לשחרור בני הערובה במאי 1981 ( EAGLE CLAW ), שהפך למפלה פוליטית עבור הנשיא קרטר. במהלך המבצע, נהרגו שמונה חיילים אמריקנים. 
הפעולה נחשבת למורכבת במיוחד ובמסגרתה הכוחות יקימו מתחם ובו שדה תעופה, משם יצאו הכוחות המיוחדים למבצע השחרור. בכך הם עוברים על חוק בלתי כתוב שקובע שמבצע קומנדו אמור להיות פשוט עד כמה שניתן. מסוקים ומטוסי תובלה מגיעים לאתר הראשון בשם "קוד מדבר 1" ומהר מאוד המבצע משתבש. בשל סופת חול טייסי המסוקים מתקשים לתפקד ומפקדי הכוח מחליטים לבטל את המבצע. במהלך הנסיגה אחד המסוקים מתנגש במטוס תובלה ושמונה חיילים נהרגים. באנדרלמוסיה שנוצרה נוטשים האמריקאים מסוקים בשטח, כולל כאלה שלא נפגעו כלל (חלקם משרתים עד היום במסגרת חיל האוויר האירני) וכן חלק מהגופות. חמור מכך, הם משאירים מאחור מסמכים שכוללים את תכנית המבצע ושמות של סוכני CIA באירן.
אחמניז'אד, אז והיום
בני הערובה שוחררו, כאמור, רק אחרי 444 ימים של שבי. כתוצאה מכישלון המבצע, האמריקאים משנים את מבנה היחידות המיוחדות ומקימים בארה"ב את פיקוד המבצעים המיוחדים. הם מקימים את החטיבה האווירית 160 ("מתגנבי הלילה") ואת צוות 6 ללוחמה בטרור במסגרת ה-Navy Seals. בני ערובה שהוחזקו בשגרירות, זוכרים את הנשיא הנבחר של איראן כאחד ממנהיגי המשתלטים על המתחם. מחמוד אחמדינג'אד זוהה כאחד מהמשתלטים שחקרו אותם. הוא גם מוכר כאדם שהיה ממתכנני ההשתלטות. ידוע היה, כי רבים ממנהיגי הסטודנטים בעת ההשתלטות ב-1979 הפכו עתה לנושאי משרות בכירות במשטר האיראני.
ההשתלטות על השגרירות שימשה את המשטר המהפכני להוקעת יריביו (הצגת "הוכחות" מהשגרירות על קשריהם עם ה- CIA ), לחשיפת המהפכה האסלאמית בעולם ולהשפלתו של נשיא ארה"ב דאז קרטר (החטופים שוחררו ביום השבעת מחליפו, הנשיא רייגן). האירוע סימל את ראשית המתקפה האידיאולוגית האיראנית נגד ארה"ב ("השטן הגדול") והמערב, ונחשב לאירוע מעצב ביחסי איראן-ארה"ב. לאחריו חל שינוי מקיף במעמדה של איראן בזירה הבינלאומית, וקשריה עם ארה"ב נותקו. מאז האירוע, מייצגת שגרירות שוויץ את האינטרסים האמריקאיים באיראן.
ההצלחה הגדולה של מהלך ההשתלטות על השגרירות הקרינה על המוטיבציה לפעולות חטיפה עתידיות, ובכלל זה גל החטיפות של זרים בלבנון על ידי חזבאללה בשנות השמונים. האירוע זוכה גם כיום ללגיטימציה רחבה באיראן ונחשב לאחת מחוויותיה המכוננות של המהפכה האסלאמית. ביום השנה להשתלטות על השגרירות האמריקנית (ה-13 באבאן תאריך ההשתלטות עפ"י לוח השנה הפרסי, החל ב-4 בנובמבר), הנו התאריך בו מצוין האירוע באיראן באופן רשמי. במהלכו נערכות תהלוכות והפגנות אנטי-מערביות בשטחי שגרירויות מערביות באיראן, בעיקר השגרירות הבריטית (המהווה, בעיני האיראנים, את "הדבר הקרוב ביותר" לנוכחות אמריקנית במדינה). אתוס ההשתלטות על השגרירות משמש ככלי הרתעתי עבור איראן להפגנת העמידה האיראנית האיתנה מול הקהילה הבינלאומית במיוחד על רקע הקצנת העמדות בסוגיית הגרעין. לאורך השנים נערכו הפגנות אלימות מול מתחם שגרירות ארה"ב הריק (הנקרא כיום "קן המרגלים") ושגרירויות מערביות נוספות, במהלכן נעשו ניסיונות טקסיים לחדור לתוכן. בנוסף, לאחר קבלת החלטת מועצת הביטחון 1737 (החלטת מועצת הביטחון של האו"ם מ- 23 בדצמבר 2006 המטילה סנקציות על איראן לאחר שזו סירבה להשעות את תוכנית העשרת האורניום שלה ואת תוכנית הטילים כפי שנדרשה לעשות על פי החלטה 1696 מיום 31 ליולי, 2006), נשא הנשיא אחמדינז'אד נאום בשטח שגרירות ארה"ב לשעבר המגנה את המערב (24 בדצמבר, 2006). אירועים אלו משמשים ככלי ניגוח של איראן כנגד המערב וכמחאה כנגד פעולות מערביות, כדוגמת סדרת הפגנות שנערכה במהלך החודשים מאי-יוני, שנת 2004, מול שגרירות בריטניה בטהראן מחאה על מדיניות ארה"ב ובריטניה בעיראק והפגיעה במקומות הקדושים בה. נוצר הרושם, כי המשטר מעודד ומשמר את התופעה. מרבית ההפגנות מאורגנות על ידי הבסיג' השואב ממילא השראה מהאתוס המהפכני של ההשתלטות על השגרירות האמריקנית ב-1979. לעיתים מתאפיינות ההפגנות בניסיונות לפרוץ לשגרירויות ובקריאות לשחזור המאורע, בין היתר ככלי הרתעה.





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה