מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

יום ראשון, 5 באפריל 2015

Cofix ומאבקי הכוחות עם בתי הקפה המקומיים





שימו לב שימו לב! ומי שלא שם לב אז שישים לב!
Posted by Michal Koren on Monday, March 23, 2015




ה-23/3/15 הנו תאריך היסטורי לסטודנטים באוניברסיטת בר אילן. בתאריך זה, לאחר קרוב לחודש של שיפוצים, רשת קופיקס [Cofix] פתחה סוף-סוף סניף בקרבת האוניברסיטה, זאת לאחר שמועות שרצו מתחילת השנה. על פי השמועות, הרשת מעוניינת לפתוח סניף באוניברסיטה, אך האוניברסיטה מסרבת למכור לה זיכיון. לכן, הרשת פתחה סניף בגבעת שמואל, ממש מעבר לכביש של האוניברסיטה, ליד סניף של ארומה.
הסרוב של האוניברסיטה אינו מבוסס על החשש שהרשת לא תעמוד, חלילה, בכללי הזכיון או בגלל שחסר מקום לבית קפה נוסף באוניברסיטה. הרי יש את בית הקפה הנטוש ההוא באחד הבניינים באזור ה-400. מקום זה עומד במשך זמן לא ידוע לי על תקן חירבה. למעשה, נמסר לי במפורש על ידי גורמים מהאוניברסיטה ומהאגודה שקופיקס ביקשה לפתוח סניף בתוך אוניברסיטת בר אילן, אך קיבלו סרוב כדי למנוע פגיעה בהכנסתם של בתי הקפה האחרים במתחם האוניברסיטה. 
גם באוניברסיטת תל אביב אין סניף של קופיקס ולא בגלל שהיה חסר בה מקום. הרי בקיץ 2014 נפתח ליד המקדונלדס מקום של ספגטי. מקום זה עמד ריק לפחות שנה ולפיכך, אוניברסיטת תל אביב העדיפה שלא להשכיר את המקום ולשלם עליו ארנונה ועדיין למנוע פתיחתו של סניף קופיקס המהווה איום על המתחרים המונופוליסטיים ולמנוע כניעה לדרישת הסטודנטים להפחית את מחירי הקפה ומספר מוצרים בסיסיים. כך שגם אוניברסיטת תל אביב הנה שותפה לפשע הזללנות המונופוליסטית על גבם של הסטודנטים ועובדי האוניברסיטה, כשמטרתה להגן על בתי הקפה האחרים המצויים בתוכה ועל רווחיהם של מונופולים כגון קפה עלית.
ממה שנמסר לי על ידי גורמים מאוניברסיטת בר אילן ומאגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בר אילן עוד טרם הבחירות ליו"ר האגודה, האוניברסיטה מסרבת לספק את הזיכיון לקופיקס במטרה להגן על מספר סניפי הקופיטיים [Coffee time] ובתי קפה נוספים הנמצאים ברחבי האוניברסיטה, כמו קפה ג'ורג' בבניין המשפטים.
עיקר התחרות של קופיקס עם הסניפים האחרים הנה על מחירי הקפה. כידוע, עלות כל כוס קפה לבית הקפה אינה עולה על שקל לכוס, גם אם הכוס כוללת תחליף חלב. עם זאת, בתי הקפה באוניברסיטה ובקרבתה המיידית מוכרים כוס קפה בעלות של 10-15 שקלים לכוס באותה הגודל. קופיקס מוכרת כוס קפה בכמות ובאיכות סבירה בעלות של 5 שקלים בלבד. גם הארטיקים לא ממש יקרים - 5 שקלים בלבד עבור 2 ארטיקי קרח או שלגון חלבי - מוצר שבבתי הקפה האחרים מוכרים בעלות של 7 - 12 שקלים ליחידה. אבסורד. חזירות לשמה.
נכון, לא חייבים לשתות כוס קפה בחוץ. מדובר במותרות לכל דבר. עם זאת, אנחנו הורים, סטודנטים, מועסקים ועל הרגליים כל היום ולכן, לא רואים בית. אנחנו זקוקים לכוס הפה המזדמנת הזו כדי להמשיך לתפקד ואולי אפילו לנשנש משהו קטן בדרך. זו חזירות לשמה כשקהל היעד לא יכול לעמוד במחירים ובמיוחד כשעלות הייצור הגולמית, כולל שכירות כולל משכורות וכו', הנה בקושי עשירית מהמחיר הסופי של הכוס קפה. חזירות כבר אמרתי.
אז הכוס קפה זה לא הדבר היחיד שמפריע לי בעין אצל המונופולים. בקופי טיים, למשל, מוכרים צלוחית עלובה של סלט ירקות בעלות של 20 שקלים! מדובר בסך הכל בכמה גרמים של ירקות חתוכים שעמדו כמה ימים על המדף. אפילו בחנות הנוחות של תחנות הדלק מוכרים ארוחה שלמה שכוללת את הסלט הזה - כולל קפה או שתייה קרה וחטיף או שלגון בפחות מ-20 שקלים. גזל לאור יום ובחסות האוניברסיטה שאישרה מחירים ואגודת הסטודנטים שלא נלחמת למען הורדת המחירים. יד רוחצת יד.
 אז באמת הגיע הזמן שסניף הקופיקס יפתח באוניברסיטת בר אילן או בקרבה מיידית אליה ובקרבת כל אוניברסיטה אחרת בארץ. אני מקווה שהדבר יוביל להורדת מחירים. ברשומה הבאה אחווה את דעתי על רמת הביצוע של הקופיקס, אנסה לענות על השאלה האם מדובר בביצוע מוצלח באופן שמספק מענה לצרכיו של קהל היעד, הסטודנטים המרוששים באוניברסיטה?







אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה