מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

יום שבת, 28 במרץ 2015

The Script - Superheroes










All her life she has seen
All the meaner side of me
They took away the prophet's dream for a profit on the street
Now she's stronger than you know
A heart of steel starts to grow

All his life he's been told
He'll be nothing when he's old
All the kicks and all the blows
He won't ever let it show
'Cause he's stronger than you know
A heart of steel starts to grow

When you've been fighting for it all your life
You've been struggling to make things right
That's how a superhero learns to fly
(Every day, every hour
Turn the pain into power)

When you've been fighting for it all your life
You've been working every day and night
That's how a superhero learns to fly
(Every day, every hour
Turn the pain into power)

All the hurt, all the lies
All the tears that they cry
When the moment is just right
You see fire in their eyes

'Cause he's stronger than you know
A heart of steel starts to grow
When you've been fighting for it all your life
You've been struggling to make things right That's how a superhero learns to fly
Every day, every hour
Turn the pain into power

When you've been fighting for it all your life
You've been working every day and night
That's how a superhero learns to fly
(Every day, every hour
Turn the pain into power)

{Power, power, power, power, power}
{Power, power, power, power, power}

(Every day, every hour
Turn the pain into power)

{Power, power, power, power, power}
{Power, power, power, power, power}

(Every day, every hour
Turn the pain into power)

She's got lions in her heart
A fire in her soul
He's a got a beast in his belly
That's so hard to control 'Cause they've taken too much hits
Taking blow by blow

Now light a match, stand back, watch them explode

She's got lions in her heart
A fire in her soul
He's a got a beast in his belly
That's so hard to control
'Cause they've taken too much hits
Taking blow by blow
Now light a match, stand back, watch them explode, explode, explode, explode

When you've been fighting for it all your life
You've been struggling to make things right
That's a how a superhero learns to fly
(Every day, every hour
Turn the pain into power)

When you've been fighting for it all your life
You've been working every day and night
That's a how a superhero learns to fly
(Every day, every hour
Turn the pain into power)

{Power, power, power, power, power}

Oh, yeah...

{Power, power, power, power, power}

(Every day, every hour
Turn the pain into power)

{Power, power, power, power, power}

{Power, power, power, power, power}

Ooh, yeah

Whoa

(Every day, every hour
Turn the pain into power)

When you've been fighting for it all your life
You've been struggling to make things right That's how a superhero learns to fly











יום שישי, 27 במרץ 2015

דרושה/ה סטודנט/ית להנדסת תעשייה וניהול [תעו"ן] או ניהול מערכות מידע שעושה פרוייקט במערכות מידע ממוחשבות






אכסניה ליד נתניה מעוניינת בסטודנט/ית להנדסת מערכות מידע/ניהול מערכות מידע ממוחשבות (IT) העומד/ת בפני פרוייקט סיום הכולל הוצאה לפועל של מערכת מידע ממוחשבת. 
אנו מעוניינים בשיתוף פעולה, כאשר הסטודנט/ית יזכו לבנות מערכת מידע ממוחשבת לפרוייקט הסיום במסגרת הלימודים בהתאם לצרכים של האכסניה וליישם אותה בהתאם.
נדרש ניסיון קודם עם ה-Priority.
הסטודנטים יקבלו את השיתוף הפעולה המלא של הצוות וההנהלה ואת הערכתנו הרבה.
ניתן ליצור קשר באמצעות המייל desertstormil@gmail.com או המייל advab@wingate.org.il


יום חמישי, 26 במרץ 2015

דרוש/ה חובש/ת למוסד אקדמי בנתניה






  • למוסד אקדמי בנתניה דרוש/ה חובש/ת מקצועי/ת ושרותי/ת.
  • הצורך קיים בעיקר לערבים, לילות וסופשים כולל כוננות לילה.
  • משמרות קבועות בשישי בבוקר ובמוצאי שבת
  • הכרחי תעודת חובש בתוקף או חובש צבאי/חובש קרבי בשרות מילואים פעיל.
  • עדיפות לבעלי ניסיון.
  • מתאים לסטודנטים וכמשרה נוספת. תנאים טובים.


שלחו קורות חיים למייל desertstormil@gmail.com
ואו למייל advab@wingate.org.il







יום שבת, 21 במרץ 2015

השמחות - יהודה (תן לו)






תן לו בעניבה
תן לו בחליפה
תן לו בחפתים
ויהודה יהודה בא שלום

יהודה יהודה יא יהודה
יהודה יהודה יא יהודה
יהודה יהודה יא יהודה
יהודה יהודה יא יהודה

תן לו במה נשמע
תן לו ברוך הבא
תן ביהודה
ויהודה יהודה בשלום

יהודה יהודה...

תן לו במנעמים
תן לו בליטופים
תן לו באהבים
ויהודה יהודה בא שלום

יהודה יהודה... 


יום חמישי, 19 במרץ 2015

Natasha Bedingfield - Unwritten (US Version) (Official Video)









I am unwritten, can't read my mind, I'm undefined
I'm just beginning, the pen's in my hand, ending unplanned
Staring at the blank page before you
Open up the dirty window
Let the sun illuminate the words that you could not find
Reaching for something in the distance
So close you can almost taste it
Release your inhibitions

Feel the rain on your skin
No one else can feel it for you
Only you can let it in
No one else, no one else
Can speak the words on your lips
Drench yourself in words unspoken
Live your life with arms wide open
Today is where your book begins
The rest is still unwritten

Oh, oh, oh

I break tradition, sometimes my tries, are outside the lines
We've been conditioned to not make mistakes, but I can't live that way
Staring at the blank page before you
Open up the dirty window
Let the sun illuminate the words that you could not find
Reaching for something in the distance
So close you can almost taste it
Release your inhibitions
Feel the rain on your skin
No one else can feel it for you
Only you can let it in
No one else, no one else

Can speak the words on your lips
Drench yourself in words unspoken
Live your life with arms wide open
Today is where your book begins
Feel the rain on your skin
No one else can feel it for you
Only you can let it in
No one else, no one else

Can speak the words on your lips
Drench yourself in words unspoken
Live your life with arms wide open
Today is where your book begins
The rest is still unwritten

Staring at the blank page before you
Open up the dirty window
Let the sun illuminate the words that you could not find
Reaching for something in the distance
So close you can almost taste it
Release your inhibitions
Feel the rain on your skin
No one else can feel it for you
Only you can let it in
No one else, no one else

Can speak the words on your lips
Drench yourself in words unspoken
Live your life with arms wide open
Today is where your book begins
Feel the rain on your skin
No one else can feel it for you
Only you can let it in

No one else, no one else
Can speak the words on your lips
Drench yourself in words unspoken
Live your life with arms wide open
Today is where your book begins
The rest is still unwritten
The rest is still unwritten
The rest is still unwritten

Oh, yeah, yeah


יום רביעי, 18 במרץ 2015

בחירות 2015: הפתעת המאה?




-שלום, אני מדבר עם יצחק הרצוג?
-כן.
-שלום. מדבר יריב מעיריית תל אביב. רשום לי פה שהזמנת את הכיכר להערב. עכשיו אני מבין שאתה בטח עסוק נורא אבל אני רק רוצה לדעת עד איזו שעה לשמור לך את המקום כי יש לי פה אנשים שמחכים. הלו?מר הרצוג? בוז'י? (שיחה היפוטתית)





בחירות 2015 הם קו פרשת המים של ה״אליטה״ הישראלית המתפוררת. שיעור ההצבעה הגיע לשיא חסר תקדים של 71.8% מהאוכלוסייה בישראל. בתקשורת, הימין ונתניהו בפרט, עודדו להצביע בבחירות, דבר שהוכיח את עצמו בתוצאות. לעומתם, האינטרס של השמאל היה למנוע הצבעה, דבר שיביא להם יותר מנדטים בזכות קולות הערבים ותושבים בישובים מבוססים.
מניתוח נתוני ההצבעות עולה, כי האליטה הצביעה בעיקר למחנה הציוני, ששלט על 28 מתוך 33 הישובים המבוססים ביותר כלכלית. לעומת זאת, הליכוד נהנה מרוב מוחץ בישובים המדורגים מ-4 - עד 7 במדד החברתי-כלכלי, המזוהה כמעמד בינוני עד בינוני נמוך. יותר מכך, הליכוד קיבל רוב קולות בקרב תושבי עיירות הפיתוח. למעשה, ההתפלגות מעידה על כך שהליכוד מקבל קולות גם בקרב אוכלוסייה מבוססת כלכלית וגם בקרב ישובים טעוני טיפוח.
מה לא קרה לקראת בחירות 2015?
פוליטיקאים שיחקו במשחק הכסאות - אלי ישי, למשל, נטש את שס ואיחד כוחות עם ברוך מרזל ובן ארי [ולצערי הם לא עברו את אחוז החסימה]. ציפי לבני זגזגה, כהרגלה, נטשה את מפלגת קדימה המתפוררת ואיחדה כוחות עם מפלגת העבודה במסגרת המחנה הציוני, כביכול. לשמחתי, בכך הביאה למפלתה של המפלגה ושל השמאל בכללותו, כולל של מרצ.
מהרגע שהתברר, כי הקואליציה מתפוררת והולכים לבחירות, התקשורת תקפה את הימין וביצעה לימנים דהומניזציה במדיה - הן לימין בכלל והן למפלגות הימין ולנתניהו בפרט. דוגמא לכך באה לידי ביטוי בעימות שהנחתה השמאלנית ההזויה יונית לוי:
יונית לנתניהו: "תסביר לי הגעת למצב שאתה מנהל כזה קרב ברגע האחרון? רוב הציבור לא רוצה להצביע לך! הוא מצביע לבוז'י... כי הוא לא רוצה אותך!" [הנבואה לא הגשימה את עצמה, תודה לאל].
ראש הממשלה: "את יכולה להמשיך להגיד את זה, אבל את טועה"...
יונית קופצת וקוטעת אותו: "אני שואלת את זה"
אז ככה יונית'וש בואי ננסה ביחד ולאט, אולי תצליחי להבין את ההבדל:
"תסביר לי הגעת למצב שאתה מנהל כזה קרב ברגע האחרון?" - זו שאלה.
"רוב הציבור לא רוצה להצביע לך! הוא מצביע לבוז'י כי הוא לא רוצה אותך!" - לא שאלה.
יונית: טוב [חלאס!], נדבר על החיים עצמם ולא מה שאתה אומר שהוא החיים עצמם - איראן, אלא מה שרוב הישראלים חושבים שזה החיים עצמם - העובדה [עובדה!] שהם לא גומרים את החודש, העובדה[!] שהם לא יכולים לקנות דירה..."
-לא שאלה.
המלצה: שני על זה, חשבי על זה, שנני את זה ואולי מתי שהוא כשתהיי גדולה תהיי מראיינת מקצועית, מה את אומרת? בינתיים למה לא תקפצי למספרה לעשות פסים בשיער, אולי תתפנקי בזוג נעליים חדשות? רק שואלת, לא אומרת.
נחום ברנע מחזק את דבריה וב-13/3/15 הצהיר שחור על גבי עיתון ידיעות אחרונות, כי הישראלים עייפו מנתניהו, מיצו אותו. יוסי ורטר מוסיף וכותב בהארץ של אותו היום, כי הציבור חש רוויה מנתניהו. אף נטען על ידי יאיר גרבוז, ב-8/3/15, הטוען כי הוא מבין בתרבות, שקומץ מנשקי קמעות שולטים במדינה ובנו. שיא חדש היה אף הופעת עיתון סאטירי לפני הבחירות בשם 'ישראל מחר', כחלק מהקמפיין ליצירת דהומניזציה כנגד נתניהו והימין, בו פורסמו כותרות כגון 'נפרדים מנתניהו, ב-12/3. הדבר נעשה במימון עמותות זרות ואנטישמיות.


























דוגמא נוספת - בשבוע וחצי שלפני הבחירות, נערכו שתי הפגנות ענק בכיכר מלכי ישראל - במוצאי שבת, שבוע וחצי לפני הבחירות, ארגון שמאל קיצוני והזוי שקרא להפיל את ביבי ולהצביע שמאל במימון ארגונים בינלאומיים אנטישמיים כי זה "או אנחנו או הוא" [מקווה שהבנתם שמי שלא מעוניין בקיומה של מדינת ישראל לא חייב להיות פה]. נטען בתקשורת שהגיעו עשרות אלפי תומכים. כל זה במימון גורמים אנטישמיים שהחזיקו באנשים הנכונים בתקשורת כדי להציג מצג שווא כאילו הגיעו הרבה יותר אנשים משהגיעו הלכה למעשה, הרבה יותר מכמות האנשים שהגיעה בפועל.
לעומת זאת, הימין ערך שבוע לאחר מכן, ב-15/3, בתגובה הפגנת תמיכה לא מתוכננת. אנשים הגיעו מרחבי הארץ, מאות אלפי תומכים מילאו את הכיכר. עם זאת, התקשורת השמאלנית אפילו לא שדרה את ההפגנה ודווחה לציבור באופן מטעה במכוון כאילו הגיעו כמה רבבות אנשים, באופן שלא שווה אפילו כיסוי תקשורתי.
שמתי לב למשהו שונה בבחירות השנה, דווקא ביום הבחירות עצמו: הרחובות היו שקטים. מפלגות לא הוציאו אנשים החוצה, אלא העדיפו שהקידום יתבצע במדיה החברתית, באמצעות סרטונים, פייסבוק ובאנרים. זה מה שהיה לאנשי ארץ נהדרת להגיד על זה:










ולהלן תגובתה של האליטה המתפוררת בדמותה של אלונה קמחי לתוצאות הבחירות 2015:


אלונה קמחי הנה שחקנית, פזמונאית (עניין של הרגל), תסריטאית וסופרת. היא גם מתפקדת כזוכת פרס אקו״ם ופרס ברנשטיין לספרות. היא גם מבקשת מאיתנו לשתות ציאניד כדי שהמוות יציל אותנו. אני מכירה כמה אנשים שסבתא שלהם שתתה ציאניד [או יותר נכון נשמה אותו, אבל מי עוקב?] בשנת 1941. הן היו שמחות לדווח לגברת קמחי על החוויה המדהימה שקמחי מייחלת לכולנו, אך המוות הציל אותן. לא מעצמן, אלא מאנשים שעשו ליהודים את מה שקמחי מאחלת ליהודים - השמדה המונית. עולם קטן.
אז יהונתן גפן ואחינועם ניני התלוננו שהם "הותקפו" על ידי ימנים מאחר והם תומכים בשמאל. "הותקפו" היא מילה גדולה לכך שהם קיבלו ביקורת מילולית ומתורבתת פנים מול פנים על ההטעייה הציבורית, הולכת השולל שהם מובילים בארץ ובעולם. עם זאת, זה בסדר לאחל לימנים ולכלל עם ישראל לאכול ציאניד, להאנס בבית הכנסת או למות במסגרת מבצע 1 ועוד אחד. כל זאת כנקמה בעקבות תוצאות הבחירות. זה לא נקרא תוקפנות, אלא צדק שמאלני הזוי.
להלן עוד כמה פנינים שהופצו בתקשורת - אחת מאלפי הפנינים שפרסם גדעון לוי בעיתון ההזוי 'הארץ' הנו דרישתו להחליף את עם ישראל בעם ישראל חדש באמצעות בחירות. יצחק הרצוג הצהיר ב'דה מרקר', כי לפי המדגמים, התוצאות מאפשרות מהפך ומאפשרות לשמאל לחזור לשלטון.
כשהתבררו תוצאות הבחירות ונתוני ההצבעה בישובים המוחלשים בפריפריה, הועברה ביקורת רבה על תושבים שהצביעו לימין מצד השמאל. המפלגות ה"סוציאליסטיות" קראו להחרים אותם מהיום והלאה. הבטיחו שמעתה, הם יקבלו התעלמות ולא יקודמו.
אוי ואבוי, שלא יאיימו. אז עכשיו השמאל מצהיר בריש גליי את מה שהם ביצעו הלכה למעשה עד היום - לא לקדם את היישובים המוחלשים. זהו הביטוי להתנשאות השמאל על העניים. הרי יוליה, הקופאית במגה, יודעת ששלי יחימוביץ', סתיו שפיר ועמיר פרץ נשכבים על הגדר עבור הוועדים הגדולים כמו נמל אשדוד. העניים לא פראיירים. הם יודעים שהשמאל, ובראשם אנשי מפלגת העבודה, עושים יד אחת עם ההסתדרות החזירית ושואלים את עצמם מי יילחם עבורנו? מי יפתח את השוק לתחרות? מי ידאג להוריד את מחירי המים והסלולר, המזון והתחבורה כדי שאנחנו, העניים, גם נהנה?
יום לאחר הבחירות, עדכן אורי משגב בעיתון 'הארץ', כי מדובר בתובנות ראשונות מכישלון פוליטי אדיר וכשלון מקצועי מחפיר. קמיל פוקס טוען, כי לאור כשלון המדגמים, כשסיפרו לו על התוצאות, הוא חשב שהוא מת והתוצאות העציבו אותו ביותר. בנוסף, בתקשורת הועברה ביקורת על כך שההמונים נכנעו לקמפיין ההפחדה, כביכול, שיישם הימין. הרי הקמפיין ה"הרגעה" מטעם השמאל וגורמים אנטישמיים נוספים, כגון ארגון V15, שקרא 'רק לא ביבי' היה מאוד אופטימי ולא מאיים.
פרופ׳ אמיר חצרוני, שמאלן, אנטישמי, מסית וגזען, כותב בתגובה לתוצאות הבחירות:
״אילו הייתי צעיר ב-60 שנה והייתי בתפקיד ממלכתי הראוי לי... הייתי מתנגד חד משמעית להעלאתם ההמונית של יהודי המזרח, ללא סלקציה מתאימה שתבטיח כי כעבור 60 שנה לא יהיה רוב לימין, ולא יהיה קהל לעמיר בניון״.
באותה המידה היה יכול להוסיף גם את התנגדותו לעלייה מבריה״מ, שהצביעה בהמוניה לימין - ולהישאר רק עם ברית מפלגות השמאל
והרשימה הערבית המאוחדת, שינהלו את המדינה! כל שעה שאדם כזה לא יושב בכלא היא בזיון למדינת ישראל! בוואללה אף התפרסם שמדינת תל אביב מבואסת. תושביה שוקלים לרדת מהארץ. "בדרך להוציא את הדרכון העיראקי שלי". זהו נוסח הפוסטים של כמה פספוסים בפייסבוק. וואללה. גורם לי לחשוב - האם כשהתקשורת השמאלנית משקרת, היא מנסה לעבוד על הימין או על השמאל? 
הלו, מה נסגר אתכם? היו בחירות בין המשיח לביבי? אנשים לא רצו את בוז'י. בצדק לא רצו, כי ככה לא נראית אלטרנטיבה. אני מבינה שזה עצוב לחלק מהאנשים, אבל קחו את כל הכוחות שהיו לכם לפני הבחירות ותצטרפו למאות המאבקים בשטח. שם נמצאת התקווה. במאבקים נמצא השינוי - במחאה עממית וחתירה למדינה דמוקרטית. בעזרת השם נעשה ונצליח, בטח לא בעזרת מדינת ישראל. 


יום שני, 16 במרץ 2015

בחירות 2015: לטובת העיר לוד ולמען בטחונם של הערים המעורבות בישראל






כל מי שגר בעיר מעורבת בין ערבים ויהודים חייב לקרוא את זה - תושבי העיר תל אביב, שימו לב! גם אתם שם בירושלים, בחיפה, בעכו ובבאר שבע. כן, גם תושבי העיר לוד. אז לטובת העיר לוד באופן אישי ולמען בטחונם של הערים המעורבות בישראל אין לאפשר ממשלת שמאל ורוב שמאלני בכנסת. אוי ואבוי לנו אם יחזור להתרחש שוב בלוד מה שמתרחש בחודשים האחרונים בירושלים. לכן, כל מי שגר בעיר מעורבת וטובת העיר בלבד לנגד עינכם קראו והסכית...
ב 21 ליוני 1999 עמדו מאות שוטרי משמר הגבול ואבטחו את ההריסה של מבנה בלתי חוקי בשכונת הרכבת, בקרבת ויקטורי. מולם, התקיימה הפגנה גדולה, פרועה וסוערת של ערבים מכל הארץ, במהלכה נפגע בצדק עזמי בשארה מכדור גומי שנורה לעברו על ידי שוטרים.
ראש העיר של לוד, דאז, היה פנחס עידן מהליכוד ובתפקיד ראש הממשלה כיהן, לא אחר מאשר ביבי נתניהו. אלו היו ימים אחרונים לפני בחירות. 
היו"ר הזמני של הכנסת, שמעון פרס, הגיע למחרת ללוד, בניסיון להרגיע את הרוחות הסוערות בעיר. פרס נפגש עם ראש העיר, פנחס עידן, וביקר בשכונת הרכבת. ועדת המעקב של ערביי ישראל החליטה לפעול במהירות לבנייה מחודשת של הבית שנהרס, לא בצדק, מאחר ומדובר בבניה שאינה חוקית, החלטה מסכנת את חייהם של תושבי הבית. 
שבועיים לאחר מכן, אהוד ברק נכנס לתפקידו כראש הממשלה מטעם מפלגת העבודה ושמעון פרס נתמנה לשר לשיתוף פעולה אזורי. שמעון פרס ומפלגת העבודה שיתפו פעולה עם הערבים ואפשרו את בניית אלפי הבתים הבלתי חוקיים ואף דאגו להחלפתו של ראש העיר פנחס עידן ובמינוי ועדה קרואה ,
ערבים רבים נהרו ללוד מכל קצוות הארץ קנו ובנו בתים בלתי חוקיים במחירים מגוחכים בכל רחבי העיר. כ15,000 תושבים אמידים ואיכותיים ברחו מהעיר לוד ובכך, התדרדר מצבה של העיר ורמת העבריינות עלתה. ערכי הבתים פחת דרסטית.
איש איש הטוב בעיניו יעשה. "והארץ הייתה תוהו ובוהו”. לאחר מספר שנים, בני רגב נבחר לראש העיר מטעם הליכוד. במהלך כהונתו, הוא הפגין את יכולתו כאיש מושחת. על כך הורשע וישב בכלא. מפלגת קדימה הייתה בשלטון ושוב, הוקמה ועדה קרואה בעיר לוד לאחר שראש העיר הורשע בפלילים. העיר הייתה "על הקרשים", שיא השפל של כל הזמנים. ותתמלא הארץ חמאס.
ואז, משום מקום, הגיעו קומץ אנשי הגרעין התורני [לא פחות ממנשקי המזוזות וקברי הצדיקים] שהביאו חבר ועוד חבר ועוד חבר, קנו דירות והעלו את מחירי הנדל"ן בעיר. תחילה הם התיישבו במספר שכונות בעיר ואז ביוזמתו של יוסי הרוש התחילו בבניה של שכונת אלישיב השכונה שחסמה את התפשטות הערבים והפכה את המאזן הדמוגרפי בעיר, השאר היסטוריה.
היום, העיר לוד עלתה על דרך המלך. ראש העיר, יאיר רביבו, הנו צעיר נמרץ ומבטיח. עד לבחירות, עו"ד רביבו כיהן כמנכ"ל העירייה במהלך הועדה הקרואה והוא מכיר את החולשות של העיר. יאיר רביבו זוכה *לאהדת ראש הממשלה והשלטון המרכזי פועל למען הסדר בעיר ולמען קידומה, פועל להקמת כבישים, חידושם ויצירת כניסה חדשה לעיר. הוא נלחם במשטרה ובאטימותה ובחוסר רצונה להלחם בפשיעה. היד עוד נטויה. העתיד הטוב עוד לפנינו.
עם זאת, כל זה עשוי להשתבש אם חלילה וחס השמאל יעלה שוב לשלטון בדמות המחנה ה"ציוני" בשילוב קואליציה עם מרצ והמפלגות הערביות. ראו הוזהרתם.
שימו בקלפי טב או קץ


יום ראשון, 15 במרץ 2015

מי שמצביע משפיע ומי שמחרים נקנס




פעם בכמה שנים, האליטה השולטת בחברה הישראלית ובמערב בכלל, מאפשרת לנו, ל-99%, להאמין באשליה שיש לנו שליטה על המתרחש. יחד עם זאת, השליטה, למעשה, נמצאת בידי האליטה, ה-1%, בעלי ההון, הכוח והשררה. פעם בכמה שנים, אותם האנשים שמרכיבים את ה-1% באוכלוסייה מחזיקים את הכורסא באימה, שמא רוב האוכלוסייה תפסיק להיות מושפעת מתקשורת ההמונים ואכן תצביע למפלגה שאינה הולכת עם הזרם של האליטה.
בבחירות אלו של ישראל שנת 2015, הזעזוע בקרב האליטה בא לידי ביטוי בעוצמה רבה יותר. מפלגות חדשות נוספות עולות וצצות. מפלגות אחרות איחדו כוחות כדי לעבור את אחוז החסימה, רף שעלה בשנה האחרונה. מיתוסים ואשליות מיוחסים לשמאל של היום, כאילו הוא ציוני, רביני ובן גוריוני. בפועל, אין קשר בין המחנה הציוני לבן גוריון, לרבין ובכלל לציונות. ההיפך מכך. הם קיצוניים יותר מגלאון, ממש כמו טיבי, דעאש וזועבי.
הלחץ של ה-1% הביאה לכך שהבחירות הנוכחיות הפכו לתוססות. מי יודע, אולי ההמון יקבל שכל, דבר שיפגע בעמדות הכוח שלהם? הם מרגישים את האדמה בוערת תחת רגליהם. לכן, במאבק על הקולות, המפלגות מוציאות את הכלים הכבדים - השמאל מבצע דהומניזציה לאנשי הימין, בעיקר לביבי ולשרה נתניהו. הם מזמן לא אנושיים, בני אדם. הכל, רק לא 'הוא', זה שאסור אפילו לשאת את שמו. עדיף לחתום על הסכם עודפים עם טרוריסטית שנלחמה בחיילי צהל על אוניית הטרור המרמרה וליצור חרדופוביה.
האליטה שולטת בתקשורת ומתרמנת את המסרים בה לצרכיה ומצנזרת מסרים שלא תואמים למציאות שהאליטה מעוניינת ליצור. בכך, ה-99% מוצפים במידע מוטעה, שקרי וכוזב, מלמדים את הסטודנטים באקדמיה להאמין לשקרי השמאל. קיימת הטעיייה לגבי מי שעומד מאחורי 'תג מחיר' כנגד המיעוט הערבי ושרפת המסגדים, לגבי היחס של כוחות הבטחון הישראלית כנגד המחבלים והאוכלוסייה הערבית התמימה הנמצאת בשטח עליו מגנים כוחות הבטחון, אך המחבלים מנצלים אזרחים כחומת מגן. בכך, באה לידי ביטוי תקשורת מצונזרת ומוטה. לא קיים חופש ביטוי ואו חופש עיתונות. 

"אסור לנו לאבד את מרצ". כך פורסם במודעות תעמולה ענקיות בעיתון "הארץ", ה"שופר" הבלתי רשמי של מרצ. לאחר שנחשפנו לכרוז הבחירות של המפלגה. בכרוז נכתב הביטוי הפוגע לפיו במדינת ישראל "פוצחים במלחמות מיותרות כל שנתיים" - נראה שהתשובה למשפט הפותח הנ"ל אמורה להיות "אסור לנו להושיב את מרצ בכנסת הבאה".
את כרוז הבחירות פרסמה מפלגת השמאל ובו נאמר, בנוסף: "הבית שלנו בסכנה, רומסים לנו את הדמוקרטיה, פוצחים במלחמות מיותרות כל שנתיים". המלחמה על שלומם של תושבי ישובי עוטף עזה, עד לבאר שבע ואף תל אביב הנה מלחמה מיותרת? אם אלה מלחמות מיותרות, מה הן מלחמות הכרחיות? אסור לנו לאבד את מרצ? אסור לנו להישאר עם המפלגה הזו.
בהמשך המודעה המצוטטת לעיל נכתב בין היתר: "מחוקקים חוקים גזעניים, מפלים נשים וערבים, מתאכזרים לחלשים ולבעלי חיים". יפה. בוודאי שאסור להתאכזר לחלשים ולבעלי חיים, אבל מותר ככל הנראה להתאכזר לאלמנות, ילדים והורים של חיילים שמסרו את נפשם על הגנת העם והמולדת, ולומר להם שהקרבן היה מיותר, ושמוטב שיעזבו את הארץ ולא ייפלו קרבן לממשלה המנהלת מלחמות מיותרות.
בפועל, השמאל האלטיסטי הוא גזען, כל עוד זה לא מתקרב לחצר האחורית שלו. זוהי המטרה של המסתננים מאפריקה השחורה - הכל בסדר כל עוד הם מתרכזים בדרום תל אביב. הנטייה היא להעביר מסרים שליליים כנגד הימין, החרדים ומתנחלים וכן, להלל מחבלים, שמאלנים ופעילות אנטישמית.








אל תאפשרו למשטרת הקיטורים לקנוס אתכם - תשפיעו, לכו להצביע.
תשברו את ההגה ימינה ושימו בקלפי *קץ* למען ברוך מרזל ומיכאל בן ארי או *טב* למען הבית היהודי, נפתלי בנט ואיילת שקד. זוהי התרומה הקטנה שלכם. אל תתנו להם להוביל אותנו באף. תצביעו למען מדינת ישראל, מדינת היהודים. זה תלוי בכם.












יום שני, 9 במרץ 2015

אנחנו עדיין לא שם




נשים המעוניינות להיות שוות לגברים הנן נשים חסרות מעוף, שאינן שאפתניות





לרגל יום האישה הבינלאומי, אשר חל בכל יום 8 לחודש מרץ מדי שנה, הוכן הסרטון דלעיל, אשר הניב מאמץ משותף של יוזמה מטעם קרן קלינטון ומשפחת גייטס. הסרטון הנושא את הכותרת "אנחנו עדיין לא שם". לסרטון תרמו את קולן שחקניות סלביות אמריקאיות, כמו קמרון דיאז וסיינה מילר, ובמקביל הופיעו מיקומים שונים, כדוגמת סלון ומטבח. עם זאת, כמו שהן הדגישו בסרטון, הן לא ממש שם.
מדובר בסרטון התומך באידיאולוגייה הפמיניסטית, בקידום מעמד האישה. המסר המועבר בקמפיין הנו, במלים אחרות - נעשו צעדי ענק, ההתקדמות משמעותית, אבל לעולם עוד יש עוד דרך ארוכה לעבור לפני שהנשים ישוחררו מכבלי הדיכוי והאפליה.
הסרטון שהופץ לרגל יום האישה הנו שיאו של הקמפיין וכולל גם את הנתונים הבאים:

  • ארה"ב היא רק אחת מתוך תשע מדינות שאינה מספקת לאזרחיות חופשת לידה בתשלום.
  • אחת מכל ארבעה בנות בעולם התחתנה לפני גיל 18.
  • כיום, נשים מרכיבות את רוב בוגרי המכללות בארה"ב. עם זאת, רק 5% בלבד ממשרות המנכ"ל בחברות ה-Fortune 500 הנן נשים.
  • נשים בארה"ב מרויחות $ 0.78 דולר בלבד על כל דולר שמרויח גבר - קרי ההכנס שלהם קטנה יחסית לעומת הגבר - עומדת על 78%.



עובדה היא שנשים מסוגלות להגיע להישגים אף יותר גבוהים לעומת גברים. למרות כל ההתקדמות שהשגנו את היום - הזכות שדרשנו וקיבלנו לבחור ולהיבחר, לנהוג, ללמוד בתיכון, באוניברסיטה ועוד נחשבת לאדירה. עם זאת, ההישגים אינם מספקים. אנחנו עדיין לא שם. ולמעשה, עם כל הצער שבדבר, אני חייבת לשבור כאן סטראוטיפ: שלא תבינו לא נכון - הנשים לא זקוקות להצלה. כל עוד הנכם תומכים בשוויון מגדרי, אני מצטערת לעדכן אתכם בכך שהנכם פמיניסטים, עם כל הסטיגמה שבדבר. אם אתם רואים בה כנחותה וכרכוש, אתם שוביניסטים. 







אז כן, יש הרבה סטיגמות בתחום. כשגבר תוקף, אישה לא צריכה להיכנע אלא להגן על עצמה. אם הוא רודף אחרייך בסמטה חשוכה, תברחי כדי להגן על עצמך. עם זאת, בסרטים היא תמיד רצה על עקבים מתוך פחד ובכך, היא מבזבזת אנרגיה. אם היא תגן על עצמה, הסיכוי שהיא תשרוד עם נזק מופחת הנו גבוה יותר ולכן, עליה לרכוש מיומנויות בהגנה עצמית.









יום חמישי, 5 במרץ 2015

האנטישמיות והדהומניזציה כנגד יהודים גוברים במדיית ההמונים











לא מזמן, גלעד אלפר פרסם מאמר במגזין מידה על האנטישמיות של התנועה הליברטאנית בארה"ב. הליברטאניות היא תפיסה שדוגלת במקסימום חופש וכמה שפחות התערבות ממשלתית. התנועה קיימת גם בישראל, אך כאן היא חסרת חשיבות, מודעות או השפעה כלשהי. בחו"ל המצב שונה, והפעילות שלה מדגימה כיצד המרחק בין הטפה לחופש לשנאה הוא קצר.
לדברי אלפר, מדובר בקבוצה קטנה אך רעשנית, המבקשת להשתלט על המפלגה הרפובליקנית. קבוצה זו ביטאה במהלך סדר יומה בתקופת צוק איתן בהפצת תאוריות קונספירציה אנטישמיות, שנאה יוקדת לציונות ותמיכה בחמאס בצוק איתן. 
יוצר הפוסטרים האלו הוא טוני סטיילס, מגיש רדיו וחבר בתנועת הליברטי האמריקאית. בשנת 2008 סטיילס וחבריו עשו הכל כדי להריץ לנשיאות את רון פול - הליברטאן במפלגה הרפובליקנית שטען בעבר כי ארה"ב לא הייתה צריכה להיכנס למלחמת העולם השנייה "בגלל היהודים". האנטישמיות והצביעות של פול - גורו של חלקים בתנועה הליברטאנית בארץ - מתועדת היטב.
כעת ניתן לתעד את האנטישמיות והטירוף של התנועה הליברטאנית בארה"ב. אפשר לומר הרבה מאוד דברים על נתניהו. אבל רק אדם בור, טיפש ומלא שנאה יכול לכתוב משפט כמו "דורש שלום, הורג יותר ילדים מהיטלר". עם זאת, הדבר הזה למעלה מ 12,000 סימוני לייק וכמה אלפי שיתופים. להסביר את ההיסחפות הזו קשה לא פחות כמו לנסות להסביר את המבנה החריג של מתקן חיל הים האמריקאי בקליפורניה. 
הבורות הזו מעניקה לגיטימציה עקיפה לטרור הפלסטיני, מאחר ואם נתניהו יותר גרוע מהיטלר, אז הפלסטינים הם היהודים. יש חשיבות בדבר הזה משום שהוא עוזר להבין מה השורש להתנגדות לנתניהו בארה"ב בקרב חוגים שונים בחברה האמריקאית, למרות שבוודאי לא כולה. להתנגדות הזאת קוראים "אנטישמיות".
לא סתם נזכרתי לאחרונה בשיר אלה, אותו כתב שלום חנוך ושרה דפנה ערמוני. מדובר בשיר נבואי. השיר מנבא את ההתדרדרות ביחסי ישראל - ארצות הברית. במסגרת זו, ארצות הברית מכונה הבריון של השכונה, ואילו מדינת ישראל כאישה החלשה המאוהבת בו באופן עיוור. הבריון ינצל אותה ובסוף ינטוש, יזרוק אותה בלי למצמץ, יפגע בה באופן דרסטי. והיא, שכובה על הכביש. אבל היא, עיוורת אחריו ואף אחד לא מגלה לה שזה לא כמו שזה נדמה לה. אלה המסכנה.




ואם כבר, אז עוד משהו קטן על השנאה ליהודים באסלאם. גם זה נושא להיט שלאחרונה אף זוכה לעדנה, לפריחה, לשגשוג ואפילו לתמיכת היהודים עצמם. טוב נניח לנושא כאוב זה.

עם זאת, מישהו הלין אתמול על כך שהעוזרת של חנין זועבי קיבלה מכות. האם מי שמגן על טרוריסטים (חנין) יכול להתלונן על כך שהוא מותקף? מצד אחד, יש חופש ביטוי והגנה על מי שמגן על טרוריסטים. בניגוד לכך, פוסטים המצדיקים הגנה עצמית כנגד טרוריסטים ומגיניהם נמחקים ונחסמים. גם לתופעה זו אין אח ורע באף מקום בעולם.
בכל אופן, כמו שאתם יודעים, מוחמד חיזר אחרי היהודים וניסה לשכנע אותם בכל דרך אפשרית לתמוך בדתו החדשה. עם זאת , היהודים ראו בו בור וחסר דעת. לכן, מוחמד שינה את דעתו לגבי היהודים וממעריץ נלהב הוא הפך לשונא נלהב.
האמת היא שהזלזול המופגן הזה של היהודים בבורות וחוסר הדעת של שכניהם הכעיס גם אדרינוס קיסר זה ששינה את שמה של ארץ ישראל לפלסטינה. מכתב אדרינוס אל היהודים מצוטט אצל יוספוס פלוויוס בקדמוניות היהודים והוא נחשב לאחד ממקורות האנטישמיות הראשונים. 
מכל מקום, המאבק התאולוגי בין היהדות לאסלאם התבטא בספרי פולמוס שנפרסים לאורך הדורות. המוסלמים טענו שלוש טענות עיקריות: 
המוסלמים טענו (כמו הנוצרים) שכתבי הקודש מנבאים את בואו של מוחמד. למשל כתוב בבראשית "ולישראל שמעתיך הנה ברכתי אותו והרביתי אותו מאוד מאוד" ומפרשים "מאוד מאוד" בגימטריה "מוחמד". 
ועוד כתוב בדברים: "נביא אקים להם מקרב אחיהם" ומפרשים המוסלמים אחים של ישראל ולא ישראל עצמם. הווה אומר ערבים.
בנוסף, כתוב בדברים ל"ג "ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן" ומפרשים המוסלמים שבסיני נתגלתה התורה שניתנה למשה מהר שעיר, משם באה הנצרות, מאחר ושם התגורר ישו. ואילו מפארן באה דתו של מוחמד, שכן כתוב בבראשית על ישמעאל "ויש ממדבר פארן". 
לטענת המוסלמים שמו של מחמד מוזכר עוד הרבה פעמים בתורה אבל היהודים מחקו את שמו וזייפו את התורה.... 
אפשר להמשיך אבל בשביל פורים זה מספיק...  פולמוס ארוך שנים זה מסביר את מה שאנחנו רואים בתמונה הבאה, מדיניות איסלמית שנמשכת עד היום באופן אקטיבי ופסיבי.




יום רביעי, 4 במרץ 2015

אלה / דפנה ארמוני





כבר כמה שנים שארצות הברית לא מתביישת להודות שהיא לא מעוניינת ביחסים עם ישראל, אלא למען המיעוט היהודי המצוי בה. בזכו המיעוט היהודי, עוד קיימת הגנה אמריקנית מהבריון הקשוח. עם זאת, המדינאים האמריקאים לא מסתירים דוחות של סוכניות הביון, לפיהן השמדתה של ישראל תועיל לאינטרסים האמריקאים בעקבות שיפור היחסים עם מדינות ערב והנפט הערבי. לבינתיים, בעקבות יחסה של ארצות הברית עם ישראל, היא מפסידה את המזרח התיכון, ובפרט את איראן וסוגיית השליטה על האטום והכור הגרעיני האיראני, לרוסיה. רוסיה ואיראן עושים צחוק מהבריון של השכונה.
זה הזכיר לי את השיר שכתב והלחין שלום חנוך לדפנה ארמוני, אותו שמעתי לראשונה בסרט "בנות". השיר נכלל באלבום הבכורה שהוציאה ארמוני בשנת 1986. האלבום נקרא "דפנה ארמוני".
השיר אלה הוא אלגוריה ליחסים בין ישראל לארצות הברית לאחר מלחמת ששת הימים. עם יציאתו לרדיו, פורש כשיר אהבה בין אלה - אישה צעירה חלשה ושברירית, לבין גבר מבוגר בעל עוצמה ומשאבים.
עם השנים התברר כי אלה, המתוארת כילדה קטנה וחסרת אונים היא בעצם מדינת ישראל. חנוך כותב : "מה קורה לה", "מה אם זה סתם נדמה לה", "חולמת שהוא קורא לה", "כה צעירה", "לא מבינה", ובמשפטים האלה בעצם מביע סקפטיות לגבי מערכת היחסים המסנוורת והמתעתעת שעלולה להותיר את ישראל – אלה, "זרוקה על הכביש".
לעומת מדינת ישראל, חנוך מתאר את ארצות הברית כבחור קשוח וחזק שמשחק בצורה זדונית עם הילדה הקטנה. על הבחור – ארצות הברית, כותב חנוך : "הוא המלך של השכונה עם אופונע חדיש".
שלום חנוך נולד בישראל בשנת 1946. הוא הספיק לראות גם את הימים הפחות טובים במערכת היחסים בין ישראל לארצות הברית כפי שבאו לידי ביטוי בשנות ה- 40 וה- 50 של המאה ה-20. בתקופה זו, יישמה ארצות הברית את מדיניות החוץ הנייטרלית שלה וכן, מחלקת המדינה האמריקאית לא הסתירה את עמדתה האנטי ציונית. גם כיום תפיסה זו אינה מוסתרת ולא נעשה מאמץ לכך. עם זאת, בסוף שנות ה-50 החלו היחסים להתחמם ואף בשנות השישים, שתי המדינות הפכו לבנות ברית של ממש.
חנוך זכר את מורכבות מערכת היחסים. ובעת כתיבת השיר הוא גם בהחלט זכר כי ארצות הברית מסוגלת לנטוש את ישראל בהתאם לאינטרסים שלה, וכלל בשיר אמירות קיצוניות על ישראל כגון : "היא תיגמר", "היא תישבר", ו- "אלה המסכנה".





אלה אלה
תגידו לי מה קורה לה
מה הבחור עושה לה
היא עוד ילדה קטנה
מה קורה לה
מה אם זה סתם נדמה לה
חולמת שהוא קורה לה
כה צעירה לא מבינה
מאמינה, מאמינה
זו אצלה אהבה ראשונה
הוא המלך של השכונה
עם אופנוע חדיש
היא תישבר, היא תיגמר
יום אחד הוא לא ירצה בה יותר
היא תמצא את עצמה
זרוקה על הכביש...
אלה אלה
שמישהו יגלה לה
זה לא כמו שזה נדמה לה
אלה המסכנה
מאמינה, מאמינה..

יום שני, 2 במרץ 2015

דרוש/ה מאבטח/ת, שומר/ת למגוון אתרים בתל אביב


למגוון משרות אבטחה באזור גוש דן והמרכז, לעבודה במשמרות דרושים/ות מאבטחים/ות , שומרים/ות ללא נשק ופקידי/ות לובי למגוון אתרים בתל אביב. נדרשת אחריות, רצינות עבר ללא רבב.
תנאים מצוינים למתאימים/ות סביבה עבודה צעירה ואטרקטיבית אפשרויות קידום.
אפשרות למשרה חלקית / משרה נוספת / השלמת הכנסה - מתאים גם לסטודנטים ולפנסיונרים.


שלחו קורות חיים למייל desertstormil@gmail.com