מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

יום רביעי, 11 במאי 2011

לא בלי אחי - מחאתו של יואל שליט






יואל שליט, אחיו של החייל החטוף
יגאל שליט, שובר נימוס. יואל שליט וחברתו לחיים - יערה, התפרצו לטקס פתיחת חגיגות יום העצמאות ה-63 שנערך ברחבת הטקסים בהר הרצל נושאים שלט ובו כתוב "אבא שלי אח שכול. אני לא רוצה להיות גם". בטקס נכחו מכובדים מהצבא ומהממשלה, כגון יושב ראש הכנסת, והקהל מורכב ממשפחות שכולות מרחבי הארץ.
אין טקס מנוגד יותר מטקס פתיחת חגיגות יום העצמאות - הוא מסמל את המעבר מהעצב והאבל שמרכיב את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ובין חגיגות יום הולדתה ה-63 של מדינת ישראל - מדינה שלשמה נפלו לא מעט חללים במלחמות ונפצעו רבים נוספים. אין משפחה בישראל שהדבר לא נוגע לה. יש משפחות בקהל שלא יכולות לעבור מתחושות מנוגדות אלו של אבל ואובדן אל שמחה.
ואיפה משפחת שליט נמצאת? האם הי צריכה להודות על כך שגלעד עדיין חי? הוא לא נמצא בידיים טובות. הוא חטוף ושבוי בידי האוייב. "תדע כל אם עברייה שמסרה את גורל בניה לידי המפקדים הראויים לכך". דברים אלו של דוד בן גוריון נשמעים כחלום רחוק בכל פעם שאני חושבת על גלעד שליט. אני לא יודעת אם יכולתי להגיע להחלטה טובה יותר ממקבלי ההחלטות בנוגע לדרכי הפעולה הקשורות לגלעד שליט. בכל זאת, גלעד אינו חטוף, הוא שבוי, אסיר בידי ארגון המייצג את רצועת עזה כטריטוריה. הבעיה היא שהארגון בידיו נמצא החייל לא פועל בדרכים מוסריות. מצד שני, אני לא רוצה להיות במקום משפחת שליט וליבי נמצא עם גלעד. אין לי זכות לשפוט לרעה את מעשיו של יואל שליט להשאיר את אחיו, גלעד, במודעות הציבורית ולקדם את עניינו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה