מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

יום חמישי, 19 באפריל 2018

Phil Collins - Take Me Home (Official Music Video)








לפעמים, כשמצמידים אל מילים של שיר עם קונספט מסוים, לחן עם אווירה הפוכה, נניח שיר עם מילים עצובות אבל עם לחן אופטימי וקצבי, משמעותו המקורית של השיר מצליחה לקבל פרשנות שונה לחלוטין מההשראה הראשונה שהובילה ליצירת השיר. דוגמה לכך הנו השיר Take Me Home של פיל קולינס. (השיר בסוף פוסט , למקרה שבינתיים בא לכם לשים אותו ברקע ולהיזכר, בזמן שאתם ממשיכים לקרוא את העובדה הלא חשובה הזאת.)
רוב האנשים חושבים שהשיר המצליח הזה, משנת 1985, מדבר פשוט על אדם שחוזר הביתה, לא משהו מסובך. מן הסתם ההנחה הזאת מחוזקת על ידי הווידיאוקליפ המחוייך וסובב העולם, שקולינס צילם בלונדון, פריס, טוקיו, ניו-יורק, סידני, ברמן (גרמניה), ממפיס, לוס-אנג'לס, שטוקהולם, סן-פרנסיסקו, קמקורה (יפן), שיקגו, סיינט-לואיס, אוסטין.
אבל ממש לא.
בתוכנית VH-1 Storytellers מאפריל 1997, פיל קולינס מציין שהוא כתב ויצר את השיר על אדם במצוקה נוראית, שמאושפז במוסד לחולי נפש. קולינס הוסיף שלספר "קן הקוקיה" יש חלק בהשראה ליצירת השיר. המילים של השיר מסתדרות לפתע בסוג של קאבום! כשאתה קולט לפתע שהשיר הוא בעצם סוג של מותח, דרמתי, עצוב, משמעותי בהרבה, מאשר הנה תראו אותי, פיל קולינס, חורש ת'גלובוס וקצת מתגעגע הביתה כזה... במיוחד משפטי מפתח כמו:

- They don't tell me nothing
- There's a fire that's been burning right outside my door
- I've been a prisoner all my life
- Take me home 'Cause I don't remember

ע הרמז העבה ביותר שהווידיאוקליפ מספק לכך שמדובר במצב נפשי מגיע בסוף הקליפ, לאחר שאנו רואים את קולינס מטייל בעולם, הוא חוזר לביתו, יוצא מהרכב, מכריז לאשתו (תרגום חופשי) "מותק, אני בבית!", שומעים את אשתו (האמיתית בזמנו, אגב, ג'יל טייוולמן) שואלת אותו: "היכן היית? ארוחת הערב מוכנה כבר ממש מזמן!", הוא עונה לה: "אוהה, טוקיו, סידני, ניו-יורק, לונדון..." וג'יל מבטלת אותו מיד באומרה "נו, היית בפאב כאן למטה, הא?"
קצת קשה לזהות בשמיעה אגבית, אבל בין השאר, בקולות הרקע של הפזמון משתתפים לא אחרים מאשר האמנים סטינג ופיטר גבריאל (סולנה הראשון והמוערך של להקת ג'נסיס).
Take Me Home הוא השיר איתו פיל קולינס נהג לנעול את הופעותיו ברחבי העולם.
צריך הרבה יותר מפוסט אחד בבלוג כדי להצליח ולעבד את העשייה של האמן הנפלא הזה, שהנפש והגוף שלו נלחמות בשנים אלו להמשיך וליצור, למרות סימני הזמן והקילומטראז' שכבר מקשים עליו לא מעט.







Take that look of worry
I'm an ordinary man
They don't tell me nothing
So I find out what I can
There's a fire that's been burning
Right outside my door
I can't see but I feel it
And it helps to keep me warm
So I, I don't mind
No I, I don't mind
Seems so long I've been waiting
Still don't know what for
There's no point escaping
I don't worry anymore
I can't come out to find you
I don't like to go outside
They can't turn off my feelings
Like they're turning off a light
But I, I don't mind
No I, I don't mind
Oh I, I don't mind
No I, I don't mind
So take, take me home
'Cause I don't remember
Take, take me home
'Cause I don't remember
Take, take me home
Oh Lord, 'cause I've been a prisoner all my life
And I can say to you
Take that…





תותחני הצריח הכדורי (ball turret gunner ) - ה - BADASS של צוותי המפציצים


 תותחן זנב במפציץ B17


תותחני הצריח הכדורי (ball turret gunner ) בגחון המטוס היו אנשים מזן מיוחד. הם נאלצו להתמודד עם שלושה מהפחדים העיקריים של האדם - פחד גבהים, פחד ממרחבים סגורים וסכנת מוות. בעודם נדחסים ללא מצנח בכדור המתכת\זכוכית שלהם שהיה מוצמד לצידו התחתון של מפציץ מסוג B-17 או B-24, הם נדרשו להגן על המטוס שלהם מפני התקפת אויב אינטנסיבית.
אנשי צוות מבצרים מעופפים (מפציץ כבד מסוג B17 ) החשיבו את עמדת הצריח הכדורי בגחון כגרועה ביותר במטוס.
הצריח הסתובב בזווית 360 מעלות , מספק נקודת תצפית יוצאת דופן ומכסה את המטוס מפני תוקפים מלמטה. באופן אירוני, למרות המחשבה על היותה העמדה המסוכנת ביותר במטוס - B-17, הנחה זאת התבררה כשגויה. למעשה הייתה זאת אחת העמדות הבטוחות ביותר – כזאת שסבלה באופן יחסי ממעט פגיעות בקרב. (ב-B-17. מסתבר, אנשי הצוות המועדים ביותר לפגיעה היו הקברניט וטייס המשנה.).

כדור צריח נבנה על ידי תאגיד Sperry (דגם 645473E) והכיל שני מקלעים בקליבר 50. התחמושת (250 קליעים למקלע) נפלטה מקופסאות שהוצבו משני צידי המקלעים. בתוך הצריח הכדורי היה רדיו קטן, כוונת מסוג K-4, אספקת חמצן, תאורת פנים, ערכת עזרה ראשונה ובקרה של הצריח. כמו כן בגלל שהתא היה קפוא בטיסות בגובה רב בעיקר בחורף, היתה אפשרות לחימום חליפת הטיסה באופן חשמלי. בציורים מימין ומלמטה - מבנה צריח הגחון, יחסית לגוף המטוס בדוגמה זאת מדובר במפציץ בי24. בבי 17 הצריח היה קבוע בעוד שבבי 24 הוא היה יורד אחרי המראה ועולה לתוך גוף המטוס לפני נחיתה מפני שגחון המפציץ היה נמוך מעל פני הקרקע .
בזמן המראה ונחיתה, מקלעי הצריח הכדורי היו מופנים לאחור.. ברגע שהמטוס היה באוויר, היה צריך לצודד את הצריח ידנית כדי להביא את התותחים בזווית ישרה למטה. השלב הבא היה לסובב את הצוהר בתוך המטוס. התותחן היה נכנס דרכו אל הצריח, מהדק את רצועת הבטיחות שלו, מפעיל את החשמל וכך ומתפעל את הצריח מבפנים.
בעת טיסה, תותחן הכדור היה דחוס בתא הקטן בתנוחה עוברית: הוא ישב על תחתית הכדור, ללא ריפוד כלשהו, כשגבו צמוד לדלת המצופה בשריון להגנה מפגזים, ברכיו אסופות לעבר ראשו כשכפות רגליו מושחלות למעין ארכובות, משני צדי הזכוכית המשוריינת בקוטר 13 אינץ '. פניו היו במרחק של כשלושים סנטימטרים מהלוח הזה, וביניהם הייתה התצוגה האופטית של כוונות המקלעים. דוושה מתחת לרגלו השמאלית שימשה להתאמת הכוונת וכאשר מטרה נכנסה למסגרת הכוונת, הדבר שימש כאינדיקציה שהטווח היה נכון. בעודו מתבונן, הוא היה מביט ישירות בין ברכיו. שתי ידיות שימשו להנעת הצריח חשמלית. בקצה כל ידית היה כפתור ירי לשני המקלעים.
בחירום, כאשר הצריח היה מצודד למצב שבו המקלעים מכוונים 90 מעלות למטה פתח החירום מהצריח נמצא מול חלל המטוס והמקלען יכול היה להישלף פנימה עם הרבה עזרה מחבריו לצוות. כמובן שאפשר לצודד את הצריח למצב הזה רק כאשר המטוס באוויר - בגלל אורכם של קני המקלעים.
בסרט "ממפיס בל" מומחש היטב הקושי הרב שבחילוץ מקלען הגחון במקרי חירום.
ידועים גם לא מעט מקרים אשר בהם מפציצי B17 נפגעו במערכת ההידראולית שלהם בגיחה לגרמניה וחזרו לנחיתה ללא יכולת להוריד גלגלים . התותחן נלכד בתוך צריח הגחון (שהיה עקב הפגיעה ללא יכולת צידוד) וקברניט המטוס נאלץ לבצע נחיתת גחון - בתמונה למטה, מפציץ לאחר נחיתת גחון שבוצעה לאחר השמטת כדור הצריח של המטוס לים עם התותחן בפנים. בתמונה מימין - כדור צריח גחון ממבצר מעופף B-17F " SPOT REMOVER "(S / n: 42-30246) של קבוצת ההפצצה 390, טייסת 570 מושלך לים לאחר שנותק מהמטוס לקראת נחיתת גחון ב -21 בספטמבר 1943. איש צוות של "ספוט רמובר" צילם את כדור צריח הגחון של מטוסו, לאחר שהושלך מעל לתעלה האנגלית. צוותי מבצרים מעופפים קיבלו היתרים ואף עודדו להשליך את הצריח, בתנאי חירום בלחימה. לצריח הכבד (יותר מ -1,000 ק"ג) היה נטייה לדחוף את עמוד השדרה של המטוס עם הנחיתה ולהפוך את המטוס. נדרשו לצוות בממוצע עשרים דקות לנתק את הצריח.


 SPOT REMOVER לאחר נחיתת הגחון.


עוד קצת על הפלות תותחני מפציצי בעלות הברית האייסים הנשכחים - במהלך מלחמת העולם השנייה, סמל בכיר מייקל ארות' (Michael Arooth) - בתמונה משמאל, מחיל האוויר ה -8 האמריקאי הפיל 17 מטוסי אויב והגיע למעמד "אייס" משולש (אייס = הפלה של לפחות 5 מטוסי אויב). אבל הוא לא היה טייס קרב. למעשה, הוא לא היה טייס בכלל .. הוא היה תותחן זנב של מפציץ B-17 בשם "טונדלאייו" ("Tondelayo"), ואת ההפלות שלו - של מטוסי אויב, השיג במהלך 14 משימות. . .
נתון מדהים:
במהלך המלחמה, התותחנים של המפציצים הפילו 6,259 מטוסי אויב, עוד 1,836 מטוסי אויב נרשמו כ"הסתברות" להפלה, ולפחות 3,210 מטוסים נפגעו.
אבל שלא כמו טייסי קרב, תותחני מפציצים לרוב לא קיבלו אשראי רשמי עבור כל הפלה. חלק מזה היה מטעמי מדיניות - הצבא רצה שכל תותחן יחשוב על עצמו כחלק מצוות גדול יותר ויפעל ככזה ולא כאדם פרטי. אבל סיבה הרבה יותר משמעותית הייתה מעשית - במבנה טיפוסי של מפציצי B-17, כל מטוס קרב של האויב יכול היה להיפגע מעד תריסר תותחנים שיורים בו בעת ובעונה אחת, וגם אם אושרה ההפלה (דבר שהיה מסובך לעתים קרובות), כמעט היה בלתי אפשרי לקבוע מי מהתותחנים אכן אחראי לה.
אף-על-פי-כן, כמה מתותחני המפציצים שמרו על מספר בלתי רשמי של מטוסי אויב שהפילו, וכמה תותחנים בודדים זכו להכרה רשמית (אם כי אף אחד מהם לא זכה לזכות רשמית בתואר 'אייס' כפי שנהוג היה עבור טייסי מטוסי קרב).
מהתותחנים האמריקנים שהפילו לפחות 5 מטוסי אויב באופן לא רשמי (מה שהופך אותם ל"אסים "לא רשמיים) אפשר לכלול את ווס לוגרינג (Wes Loegering), תותחן צריח עליון של מפציץ בינוני B-26 Marauder עם 5 הפלות; ג 'ון מרפי (John Murphy), תותחן הצריח העליון במפציץ בינוני B-25 מיטשל אשר הפיל 6 מטוסי קרב מיצובישי A6M זירו ( ZERO ) יפניים מעל האוקיינוס השקט; דונלד קרוסלי(Donald Crossley), תותחן זנב במפציץ B-17 עם 12 ניצחונות; ואת Arthur Benko, תותחן צריח עליון של מפציץ B-24 שלחם בגזרת בורמה ובעל 16 הפלות לא רשמיות של מטוסי קרב יפנים.
שם נוסף ברשימה הוא ג'ון קווינלן (John Quinlan), תותחן הזנב של "ממפיס בל", מפציץ ה – B17 המפורסם, שהיה בעל מספר לא רשמי של 8 הפלות של מטוסי קרב - חמש מהן בעת ששירת באירופה ב"בל" ועוד שלושה ניצחונות כתותחן זנב של מפציץ B-29 מעל יפן.
גם מקומם של אנשי הצי האמריקני לא נפקד: כך למשל ריצ'רד תומאס ופול גאנשירט – שניהם תותחנים במטוסי סיור ימיים PBY Catalina – כל אחד מהם היה בעל חמש הפלות של מטוסי קרב יפנים. למרות שמספרים אלה עשויים להיות גבוהים ולא מדויקים בשל הקושי הטמון בקביעת מי ירה על מה, נראה ברור כי מספר משמעותי של תותחנים למעשה הפיל לפחות חמישה מטוסי אויב וזכה למעמד לא רשמי של "אס"
. אחד מהתותחנים המעטים שקיבלו הכרה רשמית על ההפלות שלהם היה בנג'מין וורנר (Benjamin Warner), תותחן צד במפציץ B-17. במהלך משימת הפצצה ב- 5 ביולי 1943, הפיל וורנר שבעה מטוסי קרב גרמנים, ועל כן קיבל את צלב השירות המצוין (Distinguished Service Cross) . הוא סיים את המלחמה עם 9 הפלות מטוסי אויב.
 צוות המטוס של Michael Arooth

על פי רוב ההיסטוריונים, תותחן המפציץ עם ציון ההפלות הגבוה ביותר היה סמל בכיר מייקל ארות' (Michael Arooth), תותחן זנב של מפציץ B-17 "טונדלאייו" ("Tondelayo"), שהפיל בסך הכל 17 מטוסי קרב של האויב במהלך 14 משימות. ארות' היה אחד מתותחני המפציצים המעטים שזכו להכרה רשמית, וזכו לצלב השירות המצוין (Distinguished Service Cross).
ציטוט מתוך תעודת העיטור שניתן לארות': "נשיא ארצות הברית של אמריקה, שהוסמך על ידי חוק הקונגרס מה 9 ביולי 1918 מתכבד להציג את צלב השירות המצוין לסמל בכיר מיכאל ארות' (מספר אישי 31128966), מחיל האוויר של צבא ארצות הברית, על גבורה יוצאת דופן בפעולות צבאיות נגד אויב חמוש בעת ששימש כתותחן מפציץ כבד B-17 של טייסת הפצצה 527, קבוצת הפצצה 379 (H), של חיל האוויר ה -8 האמריקאי. תיאור המעשה: בעת שהשתתף במשימת הפצצה ב -30 ביולי 1943, נגד מטרות קרקע מעל אדמת האויב בגרמניה, הפיל סמל ארות' שלושה מטוסי אויב ואף על פי שקו החמצן של המטוס נקרע, אחד התותחים נתקע, האינטרקום הפנימי חדל לפעול והוא נפצע קשה מרסיס פגז , הוא נשאר בתפקידו, תיקן את התותח, והפיל את המטוס הרביעי: האומץ האישי והמסירות הקנאית של סמל ארות' שהתבטאו באירוע זה, תמכו במסורות הגבוהות ביותר של השירות הצבאי ושקפו את האשראי שניתן לו, לחיל האוויר השמיני ולחיל האוויר של צבא ארצות הברית ".
בשנת 1958, ארות' נבחר כאורח של כבוד במהלך טקס הקמת הקבר של החייל האלמוני בבית הקברות הלאומי ארלינגטון. הוא נפטר בפברואר 1990 בגיל 70. כמחווה לשירותו במהלך המלחמה נקראו בשמו נאומי הקונגרס של הסנטור ריצרד ניל ממסצ'וסטס
מקור: Air Force Gunners


בתמונה למעלה - ציור המתאר סצנת קרב אופיינית בעת קמפיין ההפצצות של בעלות הברית - תקיפת מבנה B17 על ידי מטוסי FW-190. 








יום חמישי, 12 באפריל 2018

מייקי כתיבת עבודות אקדמיות וסמינריונים לסטודנטים ועיבוד סטטיסטי




אקדמאית בעלת ניסיון רב מספקת שרות ייחודי בכתיבה אקדמית ומחקרים, איתור מקורות אקדמיים, עריכת הצעות מחקר ופרק שיטת מחקר, סטטיסטיקה, ניתוח נתונים וממצאים:
  • איתור מקורות אקדמיים, כתיבה והגהה של סקירות ספרות, פרוסמינריונים, הצעות מחקר, עבודות אקדמיות, סמינריונים ותזות, כולל ניתוח סטטיסטי מקצועי. סיוע מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה, כולל ממ"נים.
  • ניתן להתמקד בהגהה של קובץ קיים, איתור מקורות אקדמיים, כתיבת עבודות, סמינריונים, ניתוח ממצאים וסטטיסטיקה, שימוש בSPSS, כתיבת פרק ממצאים, מחקר עיוני, איכותי או כמותי, תרגומים ועוד.
  • ברשותי ניסיון רב במגוון תחומים כגון משפטים, כלכלה, חינוך, לוגיסטיקה, מדעי החברה, מדעי המדינה, יחב"ל, ביולוגיה, סיעוד, תקשורת, היסטוריה, שיווק ומנהל עסקים.
  • הכתיבה הנה אקדמית בהתאם לAPA, ל ASA או לדרישה.


מייקי 055-8847962
בפייסבוק "מייקי כתיבת עבודות אקדמיות וסמינריונים בתשלום לסטודנטים"

יום רביעי, 11 באפריל 2018

חובשת מוסמכת מד"א מלווה באופן פרטי ארועי ספורט ומאושפזים





מנהלים קייטנה או עורכים טורניר ספורט?
נמצאת בשמירת הריון? מאושפז בבית חולים בעקבות ניתוח? עברת תאונת דרכים וישנה הגבלה בתנועה? סבתא לא מרגישה טוב וזקוקה להשגחה צמודה בלילה? יולדת ומעוניינת שאתלווה אלייך ולרך הנולד?
חובשת מד"א אקדמאית פנויה לעבודה פרטית בארועי ספורט ובהשגחות וליווי מטופלים המאושפזים בבתי חולים ובמוסדות סיעודיים.
ההשגחה וליווי מטופלת או מטופל, החל מגיל ינקות ועד לגיל השלישי. מיועד ל:
  • טורנירים וארועי ספורט.
  • נשים בהריון ולאחר לידה.
  • חולים אונקולוגיים.
  • מאושפזים גריאטריים וסיעודיים.
  • מאושפזים אחרי ניתוח ועוד.


מיכל (מייקי) קורן, חובשת מוסמכת מד"א
טלפון 054-7790549
בפייסבוק"מייקי חובשת פרטית בארועי ספורט ומשגיחה על מאושפזים"

יום ראשון, 11 במרץ 2018

חובשת מוסמכת מד"א מאבטשת ארועי ספורט








שמי מיכל קורן ואני חובשת מוסמכת מד"א משנת 2005 עם ניסיון על האמבולנסים של מד"א, בעלת ידע אקדמי מתחום הרפואה ומצבים פסיכולוגיים. בנוסף, ברשותי ניסיון רב כחובשת אצל מעסיקים פרטיים כגון וינגייט וארגוני ספורט ובאבטוש רפואי של ארועי ספורט של ליגות כגון רוגבי, פוטבול ואיגוד השחייה הישראלי ושל מרכזי ספורט וחופי הים. 

אני מספקת שרות לאיגודים השונים של שרותי רפואה דחופה כחובשת מוסמכת לטורנירים, ארועי ספורט, תחרויות ועוד. מספקת קבלות בהתאם וכן, במידת הצורך, ניתן לשלם בתלוש שכר כעובדת.

לפרטים נוספים והזמנות לארועים יש ליצור קשר בטלפון עם מיכל (מייקי) קורן בטלפון 0547790549

ניתן להתעדכן בדף הפייסבוק שלי. 
















יום שלישי, 6 במרץ 2018

"אל תדליק דוד יש מים רותחים!"







מי לא מכיר את המשפט הזה שבסופו יוצאים עצבניים מהמקלחת - "אל תדליק דוד יש מים רותחים!"?
אם היה ברור לכל שהדלקת דוד במשך שעה עולה רק *שקל 1 ו40 אגורות*, בהחה שמחיר הקלוואט לשעה יישאר 60 אגורות, היינו שומעים את המשפט הזה הרבה פחות...
ממליצה לכם לעשות סקר קצר בבית ולשאול לדעתם של בני הבית כמה עולה שעה אחת של הדלקת דוד... התשובות הרבה יותר היסטריות מהאמת (הניחושים אצלנו נעו בין 7 ש"ח ל 15 ש"ח לשעה...)
ואני אומרת: להפיץ את העובדה הזו בבלוג שלי, כמישהי שכל מה שהיא צריכה בתחילת היום ובסוף יום זו מקלחת חמה, אני לא מהססת להדליק לרבע שעה דוד ביום שמש יפה כמחאה על כך שכל חיי חשבתי שאני מבזבזת ימבה כסף על דוד דולק... תקפידו לא לעבור את החצי שעה הדלקת דוד לפני כל מקלחת. אמנם זה עולה רק 70 אגורות, אבל בכל זאת מדובר במיכל אטום והלחץ של המים החמים עלול לגרום להתפוצצות התפר של מיכל המים, לקצר חשמלי ולשריפה. תהנו!!










יום שני, 5 במרץ 2018

מאמינים שיש חייזרים? מאמינים שיש חיים מחוץ לכדור הארץ?








אם אתם לא מאמינים אולי דווקא עליכם צריך להסתכל בעין מוזרה..
בואו נדבר קצת על היקום: כל מערכת השמש שלנו היא נקודה מזערית בגלקסיית שביל החלב והגלקסיה הזאת היא רק אחת ממיליארדי הגלקסיות ביקום. קוטרה של גלקסית שביל החלב הוא כ-100,000 שנות אור , עוביה כ-1,000 שנות אור, ורק היא מכילה כ-200 מיליארד מערכות שמש הסובבים את מרכז הגלקסיה במהירות הקרובה ל-220 קילומטרים בשניה. כדי להמחיש את גודלה של הגלקסיה: אילו כווצה מערכת השמש לגודלו של מטבע, ואז קוטר הגלקסיה מכווץ באותו יחס, היה קוטר הגלקסיה כרוחבה של יבשת אמריקה הצפונית! כלומר, מסע בין כוכבי בתוך שביל החלב (ולו בין המערכות הקרובות ביותר), בטכנולוגיה הנוכחית, יימשך דורות רבים.
ואתם זוכרים שאנחנו מדברים רק על גלקסיה אחת כן...
דבר מעניין נוסף הוא חקר המדע בנושא תחילת החיים, בעוד שחקר האבולוציה מצייר תמונה רחבה מאוד נושא תחילת החיים עדין בגדר תעלומה, אחת מהאפשרויות המובילות טוענת שהתא החי הראשון אולי הגיע בכלל דרך מטאור מהחלל ואולי בכלל לא נוצר על כדור הארץ.
וידאו מומלץ להמחשת גודל היקום: