מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

יום שישי, 16 ביוני 2017

כשיש פער בין בני ה17 המטומטמים לבני ה-24 הגאונים בישראל





כח האדם בישראל הנו עירוני ברובו, מאופיין בהשכלה גבוהה ובבעלותו מגוון מיומנויות וניסיון תעסוקתי. כלכלתה של ישראל נשענת רבות על תעשיית ההייטק, תעשייה צבאית, השכלה אקדמית ומעט חקלאות. ישראל אינה שופעת בקרקעות ובאוצרות טבע. לפיכך, תעשיית ההייטק מהווה מנוע צמיחה מרכזי של המשק הישראלי ומספקת לכלכלה הישראלית יתרון משמעותי.
הכלכלה הישראלית הנה מהמפותחות באזור המזרח התיכון ואפריקה הצפונית וברשותה עמידות גבוהה מפני משברים כלכליים. הגירה של כח אדם הבקיא במדע ובהנדסה תרם רבות להתפתחות תעשיית ההייטק במהלך שנות ה-90 של המאה הקודמת. בנוסף לטכנולוגיות הגנה צבאיות, תעשיית ההייטק בישראל מורכבת בעיקר מייצור רכיבי מחשב, הנדסת תוכנה, טכנולוגיות רפואיות ורוקחות.
למעשה, נכון לשנת 2011, התוצר בענפי ה-ICT הווה 16.8% מהתמ"ג הישראלי (80% מהמו"פ בישראל מצוי בענפים אלו). בנוסף, בשנת 2010, חלקן של ענפי טכנולוגיית העילית הנו 47% מכלל הייצוא התעשייתי ו-51% מכלל יצוא השרותים.
ענף ההייטק הנו מנוע צמיחה מרכזי במשק הישראלי. לענף זה יתרון יחסי, מאחר והוא מבוסס על כח אדם מיומן ואיכותי. לכן, במענה לצרכיו, הענף זקוק לאקדמאים מצטיינים, בוגרי מקצועות טכניים, כגון הנדסה, מדעי המחשב ועוד.
בשנים האחרונות, ישנן טענות הנוגעות למחסור בכח אדם מיומן ואיכותי מתחומים אלו, הדבר עלול להשליך על המשק הישראלי.
מהנתונים המצויים בדו"ח ועדת ההיגוי הבין משרדית בראשות המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה משנת 2014 עולה, כי ישנן משרות רבות הנותרות לא מאויישות מתחום ההנדסה, אשר בצידן שכר גבוה, העומד מעל ל-10,000 שקלים בחודש. מבין ריבוי המשרות הפנויות מצויים משרות המיועדות למתכנתים ומהנדסי מחשבים. בנוסף, שכרו הממוצע של שכיר מתחום המחקר והפיתוח בהייטק עומד על 22,000 שקלים בחודש. מדובר בשכר הגבוה פי 2.5 מהשכר הממוצע במשק. עם זאת, מעסיקים מדווחים על קושי בגיוס כח אדם מיומן, דבר המעכב את פעילות החברה.
מדי שנה, נפתחות בישראל 7,000 משרות חדשות בענף ההייטק, אך מערכת החינוך מעמידה כל שנה 6,600 בוגרים המסיימים 5 יח"ל במתמטיקה בציון מעל 85. זהו היקף הפוטנציאל העתידי שעשוי לפנות למגוון תחומי לימוד באקדמיה, כגון רפואה, משפטים, כלכלה ועוד. המחסור נובע מכמות נמוכה של בוגרי אוניברסיטאות מצטיינים מתחומי הנדסת המחשבים, מאיכות לא מיטבית של בוגרי מכללות וניצול חלקי של כח האדם הקיים בשוק. למעשה, ענף ההייטק צומח מדי שנה, אך מספר הסטודנטים במקצועות כגון הנדסת מחשבים, האלקטרוניקה ומערכות המידע נמצא בקיפאון מתמשך. מקור הפער מתחיל עוד בתיכון, אשר לא מכין את הבוגרים מבחינת ידע לצרכי האוניברסיטאות. כך, נוצר פער בין בוגרי התיכון לדרישות המינימום בקבלה ללימודים אקדמיים. ועדיין, כלכלת ישראל שופעת בחברו הזנק ובאקזטים.
יאיר לפיד כתב (וזה לגמרי לא מרמז על דעותיי הפוליטיות):
''לפי כל המדדים צעירים ישראלים בני 17 הם מטומטמים, ואותם צעירים בדיוק, שהם בני 24 הם הופכים לגאונים...
מה קורה באמצע? אנחנו יודעים את התשובה. הצבא.
החבר'ה האלה הולכים לצבא. בצבא קורים שני דברים:
1. הם עושים קורסים שהם פי אלף יותר תובעניים, יותר דחוסים, יותר קשים, עם אפס הקלות, בתנאים לא נוחים, ופתאום מתברר שהם מסוגלים. פתאום מתברר שילדינו המתוקים, שמגיל 8 כבר יושבים אצל היועצת ובוכים על מר גורלם, בהחלט מסוגלים ללמוד כשמישהו מעז לתבוע מהם ללמוד בלי פשרות.
2. הצבא בא אליהם ואומר להם: אני מאמין בכם, אני סומך עליכם, אני כל כך מאמין בכם שאני מפקיד בידכם את הדבר הכי חשוב שתעסקו בו אי פעם בחייכם - את ביטחונם וחייהם של שבעה וחצי מיליון בני אדם''.
יש כאן שני אלמנטים שאנחנו חייבים לשנות בגישה שלנו לילדינו:
1. להפסיק לפנק אותם מידי ולהאכיל אותם בכפית ולאפשר להם להתמודד לבד עם אתגרים.
2. להאמין בהם באמת, מתוכנו (ולא מספיק רק לומר להם את זה) !!
שבת שלום חברים יקרים





יום שני, 12 ביוני 2017

החרדים הם מחבלים עם פאות וזקן




לא, הפעם לא מדובר בחרדפוביה. הפעם הדברים נאמרו על ידי רב חרדי אורתודוקסי בישראל. הדברים נאמרו בתגובה ללינץ' שחרדים במאה שערים ערכו לחייל במדים שעבר בשכונה. קומץ של חרדים קיצונים תקפו את החייל עד שצלעותיו נשברו והוא נגרר מהשכונה לקולות תרועותיהם של החרדים הצופים במתרחש. החייל לא הוכה בגלל שהוא בלש במסווה. הוא הוכה כי הוא חייל, חרד"ק. כשחרדים מרביצים לחייל ושוברים לו צלעות הם אפילו לא חילונים, הם מחבלים - כל מי שמרים יד על חברו נקרא רשע. הם רשעים שהקבה ישרוף אותם. מה זה קשור לדת? מדובר במחבלים עם פאו וזקנים.
לדבריו, אם אלו האנשים המכונים חרדים, אז הוא לא חרדי, מאחר ולא כך נוהג חרדי הלומד כל היום את הגמרא. חרדי שלומד כל היום לא יוצא להפגין, להכות ולשרוף צמיגים. ה"חרדים" שהיכו חייל, אשר מכונה בפיהם חרד"ק, ושברו לו את הצלעות הם אינם יהודים ובטח שאינם חרדים. מדובר במחבלים עם פאות וזקן. יהודי הוא רחמן. יש חרדים שאתה מתבייש שהוא די וכל מי שהיה שותף למעשה זה יתן את דינו בשמיים, כשחלק היכו ואחרים מחאו כפיים. כל המלבין את פני חברו ברבים אין לו חלק בעולם הבא.
מה זה, עולם תחתון? איזה רב תומך בזה? שיהודי יכה יהודי? גוי אסור להכות! אם מחר לא מתאים לי הכובע שלו או הפאות שלו או הדעות שלו באיזה זכות תכה אותו? מי אתה חושב שאתה? אז כבוד הרב יונתן בן משה אינו חרדי כזה ואם כך נקרא חרדי אז הרב בן משה לא מוכן שיקראו לו חרדי. חרדי זה חרד השם יש לו ייראת שמיים שיודע שיש דין ויש דיין. התנהגות כזו היא שמרחיקה חילונים מהדת
קודם כל צריך שיהיה שלום ביננו.












יום שלישי, 30 במאי 2017

ניסוי המצלמות האישיות במשטרת ישראל הוכתר בהצלחה





לפני כמה חודשים החלו במשטרת ישראל ניסוי במצלמות אישיות על קומץ שוטרים במטרה לתעד את פעילותם. המשטרה אף הוציאה סרטון תדמיתי המתעד את פעילות המצלמות על השוטרים - ראו בהמשך. הפרוייקט החל בסוף 2016 (מאוגוסט 2016 עד ינואר 2017), לפני פחות משנה כניסוי של המשטרה, במסגרתו הוטמעו מצלמות ניידות על מדיהם של קומץ שוטרים במסגרת פיילוט ניסויי של הארגון. הפיילוט הושם, תחילה, בקרב 138 - 150 משוטרי הסיור והתנועה בלבד במספר מרחבים, אשר נמצאים בשטח הרבה ובאים במגע רב עם האזרח. המטרה הייתה לבחון את האפקטיביות של המצלמות ותרומתם לעבודת השוטרים.
השבוע נחשף, כי לאור הצלחת הניסוי, השוטרים ייאלצו להסתובב עם המצלמות עליהם כדרך קבע במהלך המשמרת. מתברר, כי מתוצאות הניסוי עולה, שהמצלמות סייעו מאוד להפחית את כמות התלונות שהוגשו במחלקת חקירות שוטרים, גם אם בשטרה טוענים שמטרת המצלמות הנה לתעד אלימות כלפי שוטרים. כי זה מה שקורה בשטח. מה, לא?
כנגד העבריינים במדים בלא פחות מ-93%. לא שמח"ש, חלילה, עשו את העבודה שלהם בנוגע לתלונה וחקרו את המקרה כמו שצריך אלא טייחו את הממצאים. עובדה שרק אחוז בודד מהתלונות נמצאו מוצדקות. יחד עם זאת, עכשיו, כשהשוטר מודע לכך שפעולותיו מתועדות, הוא פועל על פי הספר ולכן, לא מספק אזרח סיבה להתלונן עליו. כך, למעשה, השוטר מרסן את עצמו בניגוד לבעבר.
אני מניחה, כי משטרה ישראל הרשו לעצמם ליישם את הפרוייקט מאחר ובניגוד לעשור הקודם, כיום, מצלמות נפוצות בסמארטפונים. כתוצאה מכך, שוטרים אלימים תועדו על ידי עוברי אורח במקרים הרבים של אלימות כנגד הציבור. אבל לא תמה, עכשיו צריך לוודא שהמדינה לא תיקח לעצמה את הכוח של התיעוד ״האח הקטן״ לטובת ״האח הגדול״. בטלנובלה המתועדת צפוי : שקרים שנחשפים, מצלמות מושמדות, ראיות שנמחקות ומשוחזרות, הדלפות לרוב וכנראה שאף שוטר לא יודח או שמא זו תהיה באמת תחילתה של מהפכה


















מקרי פדיחה של כלה עם חמות





הכרזה הזו עשתה לי המון צרות עם חמותי.. כשגילתה ששיתפתי את זה בפייסבוק. חשבה שכתבתי את זה בעצמי ומאוד נפגעה
כשהבן שלי היה יותר קטן בסביבות גיל 4-5 אנחנו יושבים ארוחת ערב שישי בקידוש אצל חמתי כולם סביב השולחן והוא בשיא האלגנטיות אומר לחמתי: "סבתא את יודעת אמא כל הזמן מדברת עלייך".....
ואני לא ידעתי איפה לקבור את עצמי....כל הדם בגוף התייבש אבל מהר מאוד היתעשתתי ואמרתי לו: נכון אמא מדברת על סבתא אבל תגיד לסבתא מה אני אומרת עליה.
אז הוא עונה: אמא אמרה שאת מעצבנת....
אז אמרתי לה נכון את מעצבנת כי את לא באה אלינו כמה שאנחנו מזמינים אותך את לא באה.....
בקיצור נחנקתי

^^^מזכיר את הבדיחה: סבתא מגיעה והנכדה אומרת לה: סבתא טוב שבאת, עכשיו לא חסר לנו כלום בבית...הסבתא מאושרת והנכדה ממשיכה: כשהתקשרת אמא אמרה: רק היא חסרה לנו


קרה שהיינו אצל חמותי שבת (לפני שנים)ויצאתי איתה סיבוב והיא תקעה פליץ של אחרי חמין חחחחחח ושתינו נקרענו מצחוק

לקחנו את חמתי והילדים למסעדה ואז באמצע שכולנו באוירה רגועה באוכל חמתי שואלת את הבכור (בן 7 )
"למה אתה לא בא לבקר את סבתא או משהו בסגנון הזה
ואז האוצר שלי עונה לה "אמא לא מרשה לבוא אלייך "
התייבשתי. אז זהו שזה לא האמת אחכ שדברתי עם הילד הבנתי שהוא התכוון שאחרי המסעדה אני לא מרשה ללכת לסבתא (מה שבעלי רצה) כי מאוחר ואני רוצה שיספיקו להתקלח ולישון אבל בהסבר חמתי לא היתה לידינו. היא בטוח תקועה עם זהשאני לא מרשה ללכת אליה

עשינו שיחת וידיאו והייתי בלי מכנסיים עם גופיה ותחתונים

חמתי הבטיחה לבן שלי בן שלוש מתנה ליום ההולדת והוא חפר לי תקופה בבית מה עם המתנה של סבתא אז יום אחד שהיינו אצלה אמרתי לו לך תשאל את סבתא מה עם המתנה שלי ואז הוא הלך משך אותי ביד ואמר לה סבתא איםה המתנה שלי והיא עונה לו איזה מתנה והוא אומר לה אמא אמרה שקנית לי מתנה... ואז היא מסתכלת עלי וכולי נהייתי אדומה והתחלתי להגיד איזה מתנה התכוונתי שהסבתא השניה קנתה לך... בכל אופן הקמצנית לא הבינה את הרמז ... חחח

פעם ראשונה שנכנסתי למטבח שלה והתנדבתי להכין תה/קפה לכולם: חמותי וחמי ז"ל אחים של בעלי. במקום סוכר שמתי לכולם מלח- הצנצנות היו זהות ללא כיתוב. מאז קיבלתי פטור

יש לי חמות מהממת ואני חולה עליה, אבל אני הכלה הראשונה נשואה לבנה בכורה בבת עינה, כשנולד בני הראשון היא היתה בטוחה שאם היא לא תגיד לי להחליף או להאכיל אותו הילד יישאר ככה. אבל למדתי מהר מאוד להקדים אותה, ברגע שהילד היה מצייץ הייתי אומרת בקול גדול "מה מאמי אתה רוצה לאכול?" תמיד עניתי לה בחיוך והיום, 21 שנים אחרי היא מודה שהיא חולה עליי ואני הדבר הכי טוב שיכל לקרות לבן שלה, כמובן אחרי שחזרתי על זה בעצמי מספיק פעמים.

לפני 13 שנים היינו בקניון עם חמותי לשעבר. היא התעייפה וחפשה מקום לשבת. פתאום היא ראתה חנות עם ספה גדולה ורודה בצבע ורוד רועש. נכנסנו כדי שהיא תשב. אני מרימה עינים ושמתי לב שאני בחנות שמוכרת צעצועים של סקס, כל מיני סוכריות ומאכלים בצורות של אברי מין, כמו אטריות...
אני מוצאת שהספה בצורה של שפתיים... ואני מתביישת שהאשה הזאת, רבנית חסידה מבורו פארק בברוקלין) כמו מאה שערים כמעט) יושבת בחנות כזאת.... ועוד היא מחמיאה כמה יפה הצעיף הבואה, מנוצות אדומות שתלוי על הקיר.... ועוד גבר משחק עם אבר מין של זכרים שעל קפיץ.... והיא לא רואה ברור, ורק היא אומרת כמה חמוד הצעצוע, ואולי לקנות לבן שלי כמתנה.... איזה פאדיחה ברמה..

כשהיינו חברים אמרתי לבעלי שאני הרבה יותר חזקה ממנו.. התווכחנו והחלטנו שמי שמצליח להוריד את השני על הריצפה הוא החזק מבנינו.. בדיוק חמותי נכנסה לחדר ורואה אותנו כביכול הולכים מכות

הבן זוג עשה לי מסיבת הפתעה ליומולדת. ..כולנו שיכורים ומבסוטים ואז אני צועקת לו איך עבדת עליי אתה שקרן בן שקרן!!!! והיא עמדה מולי והסתכלה עלי חחח...

בברית של הבן שלי הצלם אומר לי ״ אנאל לכי להצטלם איתה״ ואני אומרת לו ״ ניראה לך אני רוצה תמונה עם המטומטמת הזאת״ היא הייתה מאחורי

הפדיחה שלי הייתה עם חמה לפני לפני 10 שנים . הפדיחה של החיים.
גרנו אצלם. ואני ירדתי מהקומה השניה לראשונה. התכוונתי לכת למקרר להוציא משהו מתוק. זה היה אחרי חצות. אז פתחתי את האור וראיתי את חמי וחמותי שיהיו בריאים . עושים סקס במטבח. לא ידעתי איפה לקבור את עצמי באותה שניה. מאז בלילה למטבח לא הלכתי

חחחחח יום רביעי שעבר הגברת נעלמה.. זאת אישה שלא נוהגת איך שיורד החושך תמידד דבוקה לטלפון שלההה.. אבלל באותו יום כבר 9 בערב היא לא עונה לא זמינה בכלל ואין אוטו... נעלמה!!! חמי מרגיש לא טוב מקיא לחץ דם 200..מתקשרים מחפשים אותה בלחץ איןןן עונה... ואין מענה .. ..
אחרי שעה היא חוזרת הביתה ונכנסת כמו רוח סערה ( אני בשירותים עושה צרכים.. סתם לידע אישי גדולים) היא נכנסת נסערת ומספרת לי שממש חזתה את זהה שהאמבולנס בבית חחחח ואני על האסלה יושבת ערומה..
חחחח היא מסיימת לספר ואני מקשיבה ובעלי צועק לה היא עושה קקי אמא... חחח והיא עונה לו אז מה אני לא פעם ראשונה איתה בשירותים חחחחח ( אני מהמתעלפות מכאבים ולרוב זה קורה בשירותים)
שתיהיה בריאה אישה כזאת פשוטה מאחלת חמה כזאת לכל אחת..

השם חיבה שבעלי קורא לי הוא "דובה" פעם אחת התארחנו אצלם והוא קורא לי דובה עניתי לו "אימש'ך דובה"
היא עמדה לידי  והיא אומרת אם ככה את מדברת לידי אני לא רוצה לדעת איך את מדברת מאחורי גבי…

כמה חודשים אחרי שהתחתנו היינו גרים אצל בחמתי ביחידה והיא כול דבר הייתה בא להראות לי בלי לנקוש בדלת
יום אחד אני ובעלי באמצע....... והיא נכנסה ואמרה לי נטלי את צריכה את זה...... קלטה שהיא בזמן הלא מתאים לסיטואציה הסתובבה ויצאה

קראתי לבעלי בן זונה לידה, בטעותתתתתתת!!!

הכי פדיחה שהיה לי כשהייתי בהריון, אז בארוחת בוקר עם ההורים של בעלי ובעלי.
חמתי שאלה איך החזה? גדל? חטפתי חום לא ידעתי מה לומר חוץ מ" הם בסדר".

קראתי לבעלי כוס אמא שלך לידה
אז היא אומרת מה זה אז אמרתי לה מה יש לך משהו אחר בין הרגליםםם?? חחח וצחקנו


עם סבתא של בעלי! כל המשפחה מסביב לשולחן ואיליי היה ן בן 4 שואל אותה סבתא את זקנה איך זה שאת לא מתה ! כמעט התעלפתי מצחוק התאפקתי

הבן שלי לחמותי: "אני אוהב את סבתא אסנת יותר .. הכי כיף אצלה.." (אמא שלי)

בעלי היה באומן בראש השנה, והייתי אצל חמותי, נשואה בדיוק חודשיים, בקיצור היא מחפשת לי סידור לראש השנה.. ולא אומרים סידור, אלא מחזור..
היא קוראת לי, ואומרת לי ''עדן יש לך מחזור?''
 אז אני (פוליציסטית) עונה לה.. לפעמים.. את יודעת.. חודש כן, כמה חודשים לא.. לקח לה כמה שניות לעכל את זה
ועוד מעט שנה עוברת ואני לא מפסיקה לצחוק מהבושה של זה.. מזל שהיינו רק נשים בבית.

היתה כתבה בחדשות על איזו פנימייה בארץ ואני אמרתי שזו פנימייה לילדים מבתים הרוסים ואמרתי עוד דברים לא נעימים על המקום וראיתי שהפרצוף שלה שינה צבעים ולא הבנתי מה אמרתי לא בסדר
רק אחרי תקופה גיליתי שמחצית מילדיה גדלו שם

אז ככה כשהייתי בהריון ישנתי עם חמתי היקרה והיא חשבה שהיא ממששת לי את הבטן ואמרה לי יווווו הוא זז
אמרתי לה נשמה למה את מלטפת לי את התחת????

הכרתי את בעלי צבר כשנתיים אחרי שעליתי לארץ.
אז אכלנו ארוחה אצל חמותי פולניה(עוד לא היינו נשואים) ובסוף הארוחה היא שאלה אותי:שבעת?ואני שנתיים בארץ,ילדה בת 18 ,חשבתי ששאלה אותי אם צבעתי(את השיער) חחחחחחחחחחח.
ועניתי לה:לא.
היא אומרת לי:מה לא?שאלתי אם אכלת מספיק.בושוווות.

בערך שבוע לפני שאני ובן זוגי עברנו לגור יחד היה לי יום הולדת ובן זוגי קנה לי שרשרת מדהימה.
כשעשינו חנוכת בית ענדתי את השרשרת. חמותי הגיעה והבית היה מלא אנשים כולל הבוס שלי.
בשלב מסויים היא שואלת אותי לפני כולם אם זאת השרשרת שבן זוגי קנה לי ומחמיאה לי עליה ומתקרבת אלי כדי לראות אותה יותר טוב. בגלל שאני גבוהה ממה התכופפתי אליה קצת ויצא מצב שהיא יכלה לראות את המחשוף שלי החזיה.
 פתאום אני שומעת אותה אומרת בקולי קולות "אז מה בסוף זה פוש אף? זה בסדר, לא נורא שיש לך ציצי קטן".. אני בהלם טוטאלי ואז היא ממשיכה "לא מבינה את עניין הפוש אפ הרי בלילה זה יורד וגם אם זה חושך הבחור עדיין מרגיש שזה קטן אז מה הטעם" רציתי לקבור את עצמי

לפני שהתחתנו נסענו לרומניה להכיר את ההורים שלו (הם פרמיטיבים) הבאתי לה כביסה לשים במכונת כביסה
אחר כך היא שואלת את בעלי מה קרה לתחתונים של חברה שלך נראה לי שהם התכווצו במכונה
הוא עונה לה אמא זה חוטיני ככה הולכים עם זה
 היא עונה לא ככה עם חוט ... איך הולכים עם זה?
אני לא ידעתי איפה לקבור את עצמי שעה דיון על החוטיני שלי....

אחרי שבעלי ואני התחתנו קנינו דירה ובזמן שחיכינו למפתחות גרנו כמה חודשים אצל חמותי.
למרבה הזוועה ערב אחד היא נכנסה אלינו לחדר בלי לדפוק ותפסה אותי באמצע מין אוראלי עם בעלי. רציתי למות כמה שבועות הסתגרתי מרוב בושה בחדר ואכלתי בחדר ובקושי אמרתי בוקר טוב ולילה טוב. בסוף בעלי שכנע אותי שזה לא נורא והיא בטח שכחה
אחרי כמה שבועות ירדתי סוף סוף לארוחת שישי. והמשפט הראשון שהיא אמרת לי ליד כולם "נו סוף סוף רואים אותך אין לך מה להתבייש זה בכלל אשמתי שלא דפקתי".
כמובן שכולם מסבי לשולחן מתחילים לשאול אותה על מה מדובר והיא פשוט הסבירה להם!!!!! בתאור די גרפי...
עכשיו לא רק היא ידעה כולם ידעו.. לא הייתה מאושרת ממני כשקיבלנו את המפתחות לדירה.. אהה והיא עוד השוויצה כמה שהיא ליברלית שמבחינתה מין אוראלי זה בסדר

הייתי בהריון עם הבכור... הייתי צריכה פיפי כל הזמן....
 ערב ראש השנה ישנו אצלה וזה ממש לפני הלידה ואני כל הזמן פיפי..
בכל מקרה בשלב מסויים בבוקר שאחרי ערב החג ושבת על האסלה ועושה פיפי.. פתאום הדלת נפתחת ואמא שלו נעמדת מול היור כאילו אני לא קיימת ומתחילה להתאפר... אני המומה.... צועקת לבעלי שיבוא..
הוא בא המום ומתחיל לצעוק עליה.. אנשים מתאספים והיא בשיא הרוגע: אשתך משתינה כל חמש דקות ואני הרי צרכה להתאפר מתישהו. חוץ מזה תרגיע אין לה משהו שאין לי".. בעלי כמעט הקיא במקום

הבעיה זה לא שחמותי עושה פאדיחה זה שהיא לא סותמת אחר כך ומדברת ומדברת ותמיד ליד כולם ובקולי קולות. יש לי ילד קטן בן 4 שאפילו הוא מתפדח מסבתא שלו. אני ובעלי נסענו לרומא לסופש רומנטי הילד אמר "אמא סבתא תיקח אותי לגן? היא עושה בושות. אולי תבקשי מויקי (בת דודה שלי)

אנחנו פעם חזרנו מאירוע ושתיתי המוןןןןןן וככל הנראה שאמרתי מלא דברים במהלך הנסיעה חזרה הבייתה כי חמותי התקשרה יום אחרי ושאלה אותי "נו אז מה ?אני מפחידה ?אני מגעילה אותך"? חחחחחחחח כנראה שממש הייתי שתויה זה בחיים לא קרה לי ניסיתי לצאת מזה ובטעות יצא לי"מה אני יגיד לך ממי כששותים אומרים אמת" חחחחחח פדיחה רצינית אבל תיקנתי את עצמי כמובן

די בהתחלה שאני ובעלי רק התחתנו באחד מימי השישי הכנתי עוגה ואני אופה די טוב ומעולם לא השתמשתי בסודה לשתייה :-) דווקא באותו היום רציתי להפגיז וראיתי איזשהו מתכון עם המרכיב הנל .מסתבר שממש טעיתי בכמות ושמתי שקית שלמה במקום כפית בקיצור אחרי הקידוש כולם מחכים לתה ולעוגה כול המשפחה אחים גיסים ילדים כול אחד שטעם עמד להקיא ופלט את העוגה החוצה:-) מסתבר שהרבה סודה לשתייה הופך את העוגה למרה:-) מאז אני לא מתקרבת למרכיב הזה

עוד דבר..פעם בהתחלה ישנו אצל אמא שלו..הוא הדליק נרות.רצה אלק זמן רומנטי.היה מסטול חחח לא הרגשנו והנרות הבעירו את הוילון.והוא יצא מהחלון וקפץ על הוילון עד שהתכבה.מה שכן רק בפסח בסוף השנה הזו חמתי שמה לב שחסר חלק גדול מהוילון ועד היום זה בשבילה תעלומה חחחחח

עכשיו נזכרתי בעוד פאדיחה איתה. כשנולד הבכור בעלי היה איתי בלידה ואם לא הוא לא הייתי עוברת את זה. בחודשים הראשונים הלידה הייתי מזכירה את זה הרבה שאם לא התמיכה של בעלי לא יודעת איך הייתי מתמודדת עם זה. בקיצור כשהבכור היה בן חודש וחצי ההורים של בעלי הזמנו אותנו למסעדה. יציאה ראשונה לבילוי מאז הלידה. אחיו ואחותו והמשפחות שלהם גם היו וכמובן שכולם דיברו על הצוציק המקסים שלי. אני אמרי את המשפט הרגיל שלי של אם בעלי לא היה שם לאורך כל הדרך לא הייתי עוברת את זה וחמותי בתגובה "בזמני לא נתנו לגברים להיכנס וטוב שכך למה הוא צרי לשמוע כמה פתיחה יש לך וכמה מהצוואר רחם שלך מחוק, איך עשו עכשיו עוד ילדים אחרי שהוא ראה את זה"...

ההרגשה... מפה לשם כמה שבועות אחכ התארחנו שם שבת ואז בשולחן שבת מול כל הנוכחים (חמי. גיסים. גיסות. אחיינים) שאלה אותי נו מה עם הטחורים הסתדר?

חמותי ז"ל הייתה אחות מיילדת במקצוע, בהיריון הראשון שלי באתי לבקר אותה ולא הרגשתי טוב והיא לקחה אותי למיון . בעודי מחכה לבדיקה אני קולטת את חמותי עם כפפות באה לבדוק לי פתיחה, חשבתי שאני מתעלפת. מזל שהרופא הגיע והזכיר לה שהיא לא בתפקיד

בצירים שירדו לי המים אמרתי אני משתינה על עצמי והיא התכופפה והיה ציר וירדו מים זה פדיחה

היינו בשבת אצל חמותי ( הם שמרו שבת - כי הכניסו ספר תורה - ובשבת הספר היה בבית שלהם ) הבן שלי רצה לשחק בפלאפון אז כשהכנסנו את המטען לשקע בחדר בשקטטט כל החשמל בבית קפץ והיה קצר ובוםםם מרעיש

לי הייתה פאדיחה רצינית כשהבת שלי הייתה בת 3 באנו לחמותי כמו בכל שבת לאכול חמין אז פתאום היא באה אליה ביציאה סבתא אמא אמרה שאת זבל !!!
רציתי לקבור את עצמי מתחת לאדמה חחח אז חמותי לא היה לה נעים אמרה לבת שלי לא נכון אמא לא אמרה כזה דבר והילדה פשוט לא סתמה המשיכה להגיד אמא אמרה שאת זבל

את חמותי הכרתי באירוע משפחתי שהיה בסמוך להיכרות שלי עם בנה. אח של בעלי נתן לי לשתות בלי הכרה ובסוף הערב מצאתי את עצמי מקיאה בשירותים וחמותי שוטפת לי פנים וממתינה עם כוס קפה.
מהפדיחה אמרתי לה מזל טוב סבתא
 והיא ענתה לי בקרוב אצלכם..
שאלתי אותה ״את בטוחה?״
אחרי שנה התחתנו.. חמותי אמרה לי עוד בשירותים ידעתי שתהיי כלתי. היא נפטרה לפני שנתיים והיא ממש חסרה לי.


וואי פעם לא יודעת איך זה קרה נפלט לי שהיא מזכירה לי את האמא הפולניה מסברי מרנן , אני חשבתי שזה נורא מצחיק אבל היא התחילה לבכות והלכה לחדר ...רציתי למות מהבושות

יש חנות מסויימת שאני קונה בה ביצים ופפריקה יום אחד באתי אליו ואמרתי למוכר תישמע אני מתה על הביצים שלך ורק שיצאתי משם הבנתי מה אמרתי ולא הפסקתי מלצחוק
זה לא הסוף אמא שלי היתה אצלו ואמרה לו תישמע הבת שלי מתה על הביצים שלך ושתבינו זה היה מתמימות אבל אחרכך הבנו מה היה שם

עברנו דירה לאחרונה, יש תינוקת בבית. חמותי המהממת יש לציין באה לעזור לפרוק ארגזים. היא הייתה על הארגזים במטבח. יצאתי לסידורים עם התינוקת וכשחזרתי היא סיימה גם את המטבח וגם את החדר שינה שלנו (ארון בגדים). היה ארגז עם הלבשה תחתונה, דברים אישיים וכו' שלא חשבתי לרגע שצריכה להסתיר, מי חשב שהיא תגדיל ראש ככה. בקיצור ראתה כנראה דברים, אבל שתבורך, לא אמרה מילה






הסרטון הנ"ל זה בדיחה שרצה ברשת. בטוחה שכולכן ראיתם בוואטאפ או בפייס על ההתכתבות הזו בין הבעל לאישה. אז אניייי שלחתי אותה לקבוצת המשפחה כמובן חשתף בבדיחה
מפה לשם באים למשפחה בשבת גיסתי ניקרעת מצחוק ואומרת לי "אני חייבת לספר לך. חמתך ראתה את ההודעה בקבוצה וחשבה שאת בוגדת בבעלך. היא היתה בטוחה ששלחתי את ההתכתבות שלי בטעות לקבוצה. ואני און ליין מתכתבת עם גבר אחר"
וחמתי בלחץ קוראת לגיסתי ואומרת לה יואוווו ליאת בטח שלחה בטעות לקבוצה ואני לא רוצה לספר לבן שלי שלא יהיה בניהם סיכסוך וגיסתי ניקרעת מצחוק ולא אמרה לה שזו בדיחה
רק בשבת כשהגענו וחמתי עשתה לי פרצופים ואני לא מבינה מה הקטע
גיסתי אומרת מול כולם זהו אני לא יכולה יותר והתחילה להתגלגל מצחוק וחמתי תופסת אותי בצד ואמרת לי "אני יודעת הכל!!! ראיתי את ההתכתבויות שלך עשית פדיחה!!!"
מפה לשם צחקתי ועדיין צוחקת עד עכשיו עם דמעות מכל הסיפור . דור ישן וטכנולוגיה לא הולכים ביחד

בבת מצווה של הבת שלי ישבתי בראש השולחן עגול ובדיוק ממול ישבו חמתי ובעלה. כשקמתי באתי לסדר את השמלה והיא עפה למעלה וכל התחת שלי היה בחוץ לכמה שניות.
הסתכלתי אחורה וקלטתי אותם עם עיניים פתוחות בבהלה ולא בדיוק קולטים מה קרה פה.... מזל שלבשתי חוטיני... (כי בדרך כלל אני גם בלי תחתונים)..

חמותי סיפרה לי שחמי עוד פעיל, והיא מסופקת (בני 70+) אחרי שקיבלה הצעה מאחותי להיכנס לחנות סקס

חמי נכנס לינו הביתה פעם ב... ואוהב לנקות עם חמותי ומצא ג'ל סיכה הוא בא אלינו שאל אותנו מה זה מול כל האחים של בעלי .

השנייה אני קניתי ערכה לנופש שכוללת אזיקים פרוותים כיסוי עיניים. אחרי החופשה בעלי שם את זה בחדר שלו (אז היינו חברים ) ואמר כשנעבור ניקח עברנו ואני והוא שכחנו.
לפני שנה חמי בא אליי ואמר לי מתוקה זה שלך כי זה בטוח לא שלי ושל חמותך.... ואני החלפתי צבעים , טוב העיקר שאתם נהנים

עם החם גם עובד? נכנס לחדר בלי לדפוק מצא את בנו-בעלי דופק אותי... עשה תעצמו שלא נכנס יצא ודפק בדלת בעלי היה עם הגב לדלת אבל אני קלטתי תפדיחה

בשנה השניה בערך לנישואים חמותי התארחה אצלנו ובערב שבת חתכתי פירות לסלט פירות. בינתיים הלכתי להחליף לתינוקת וכשחזרתי למטבח התכוונתי להוסיף סוכר. טעמתי את הסלט לפני כדי לדעת כמה סוכר להוסיף.
פתאום אני מרגישה טעם של מלח בפה ויצא לי משפט פח : "מי המטומטם ששם מלח בסלט פירות???"
חמותי מגיעה למטבח ואומרת: "אני"

נכנסתי לחמי לשירותים שהוא יושב עם עיתון .
עיתון יקר תבורך !!! היית במיקום מושלם. והכי גרוע שאני פשוט קפאתי במקום כן כן לא זזתי ! כנראה חיפשתי כותרות בידיעות

בעלי אמר לי בצחוק זונה ועניתי לו אמא שלך זונה
היא ענתה הלוואי ככה הייתי מרוויחה כסף

הם לא היו חמי וחמותי כי לא התחתנו, אבל היה לי בן זוג שנים... והקפיצים של המיטה שלו לא היו הכי טובים, באיזה לילה אחד תוך כדי ה.... הקפיצים ממש עשו רעש! ואבא שלו התקרב לדלת וצעק את השם שלו .. כנראה בשביל שנעצור את הרעש

לא הצלחתי להרדם הרגשתי שאני ממש צריכה לשירותים (סופ"ש שלם שאגרתי כי מתביישת מחוץ לבית)... נצלתי את זה שהוא ישן ואמא שלו ישנה הלכתי לשירותים בשקט בשקט לנסות..פתאום היא התעוררה והבינה שאני בשירותים כי האור דלק! אחרי רבע שעה שנסיתי ולא הצלחתי היא שאלה אותי "הכל בסדר?" בסוף יצאתי משם אמרתי לה "סתם..עצירות כנראה.." והלכתי למות

כשאני ובעלי התחלנו לצאת, שבוע אחרי שהכרנו... ישנתי אצלו והיה לילה פרוע בבוקר אני ערומה מכוסה בחצי שמיכה וחמותי נכנסה לחדר, וניהלה שיחה שלמה עם בעלי. התעוררתי באמצע השיחה שלהם ומשכתי את השמיכה להתכסות לקח לי חודשים להתגבר על הפדיחה

לפני שהיתחתנו כל פסח הייתי מנקה לבעלי תחדר כדי שלחמותי לא יהיה עוד חדר לנקות ..
מיפה לשם מנקה תארון והיא יושבת איתי בחדר ומדברות פתאום אני קולטת בארון חבילת קונדומים ואיך שהוא ניסיתי להחביא בקיצור נפלה על הרצפה וכל הקונדומים היתפזרו על הרצפה בקיצור רציתי לקבור את עצמי

היינו אצל בעלי לפני שהיתחתנו וניכנסתי להיתקלח .. ניכנסת אחר כך להיתלבש בחדר ובעלי נימצא שם פתאום היא פותחת את הדלת ומהשוק נעמדה קפאה ולא זזה והדלת פתוחה היתייבשתי

חמתי עולה מאוקראינה, הייתי אצלה בפעם הראשונה עוד כשיצאנו אני ובעלי בהתחלה. הכינה אוכל וסלטים.
מפה לשם איך היא אוהבת לתבל את הסלט? בהמון שמן זין

רשמתי הודעה " לא בא לי ללכת לאמא שלך ביום שישי.. ושלחתי לחמתי במקום לבעלי

חמי הביא שמן זית ומעביר לי אותו ״ קחי שמן זין ״
לא היה לי אוויר אני וחמותי נסינו להירגע חצי שעה מזה...

חמתי היקרה אוהבת לסדר לי את הארון בגדים (אין לי בעיה כן..) והיא לוקחת לתקן לי תחתון חוטיני שקצת נקרע במקום לזרוק..

לפני שבועיים היה שבת חתן לגיסי. ואני בחדר מסדרת את התיקים. ובעלי צועק לי מהסלון שמרית אמא שלי שאלה אם הכנת עוגה? ואני מחזירה לו מי שלא עובד שיכין אני עובדת. ואם הוא לא יודע להכין שיקנה מהסופר. וכל זה אני לא יודעת שהוא בקו עם אמא שלו

פאדיחה הזוייה שקרתה לחברה שלי עם חמותה וגררה התערבות של משטרה וגורמי רווחה:
כשהבן של חברה שלי היה בן 3 חברתי ילדה בת. בעלה עבד שעות ארוכות והיה לה מאוד קשה לבד עם ילד בן שלוש ותינוקת שרק נולדה.
חמותה שגרה בקצה של המדינה התנדבה לבוא לגור אצלהם כמה שבועות כדי לעזור לחברה שלי להתאקלם.
הבן של חברה שלי שכאמור היה אז בן שלוש היה ישן בצורה מאוד לא רגועה - זה בא לידי ביטוי בכך שהוא התהפך המון ובעט עם הרגליים באוויר וליתר בטחון חברה שלי ובעלה דאגו לו למין מיטה כזאת שצד אחד שלה צמוד לקיר וצד שני יש דופן שעולה כדי שהילד לא יפול בלילה.
יומיים אחרתי שחמותה של חברתי הגיעה היא אמרה לחברה שלי (שבעלה עוד לא חזר מהעבודה) "תנוחי אני אשכיב וארדים את הילד". ברכה משמיים למישהי שרק ילדה תינוקת. רק מה, למרות שנאמר לה לא לשכוח להרים את הדופן, היא שכחה ושעה אחרי זה נשמע בכי היסטרי כשהילד נפל מהמיטה. הוא דימם מהאף, חברה שלי נבהלה שהוא שבר אותו, השאירה את התינוקת עם חמותה וטסה למיון. רופא מתמחה מקסים קיבל אותם הרגיע אותה שאין שבר ועצר את הדימום והם שוחררו. אגב כשהרופא שאל איך זה קרה חברתי סיפרה את כל הסיפור עם חמותה שבאה לעזור לה כי היא רק ילדה.
עובר שבוע. על חברה שלי עובר לילה מהגיהינום שבו התינוקת צורחת בלי סוף. סוף סוף בבוקר התינוקת נרדמה וחמותה של חברתי אומרת לה "בואי אני אקח את הילד לגינה שתוכלי לישון ולנוח בזמן שהתינוקת ישנה". שוב ברכה מלמעלה לאם מותשת. רק מה בשלב מסויים התחיל לטפטף בחוץ והסבתא ביקשה ללכת עם הנכד הביתה. הילד סרב לרדת מהנדנדה, היא ניסתה להוריד אותו בכח, מפה לשם הילד נקע את היד. חוזרים הביתה, חברתי םותחת את הדלת הילד בוכה באטרף וכל נגיעה ביד גורמת לבכי היסטרי. חברתי שוב משאירה את התינוקת עם חמותה ושוב טסה למיון ושוב אותו רופא נחמד. חברתי שוב מספרת איך היא רק ילדה ואיך חמותה באה לעזור. לרופא נדלקת נורה אדומה. ילד במיון פעם שניה תוך שבוע עם אם שמפילה העל על סבתא מסתורית שהוא לא ראה. מבחינתו אולי זה ההורמונים שאחרי הלידה ואולי האמא מתעללת בבנה. מפה לשם משטרה ועובדת סוציאלית. רק לאחר הגעת הבעל לבית החולים ומסירת עדות שהכל נכון בבית חולים הסכימו לשחרר את הילד. החברה שלי נכנסה לכזאת טראומה שמאז היא עושה הכל רק לא ללכת למיון.

ארוחת ערב ראשונה שהוזמנתי בשישי בערב, מנומסת כזאת נחמדה הכל עם סכין ומזלג.. התחשק לי לצוד את העגבניית שרי מהקערת ירקות.. תקעתי את המזלג בעגבנייה אחרי כמה נסיונות כושלים הצלחתי ואז היא התפוצצה על המצח של חמתי.. נזל לה מהמצח רציתי לקבור את עצמי

כשאת מוציאה לשון שימי לב היא אומנם עם הגב אלייך אבל עם הפנים למראה ענקית

חחחח תוך כדי חצי צחוק אבל מלווה בעצבים על הבעל, אמרתי לו ליד אמא שלו שהוא חתיכת בן זונה

פרסמתי משהו בפייס בקבוצה מסויימת עליה ועל חמי.. והיא ראתה את זה היא בקבוצה חחחח היא באה בטענה שחברה סיפרה שראתה את הפוסט... פדיחה!!

לפני כמה זמן היה טרנד כזה לשתף שמישהו פרץ לרכב ולקח 6000 שח ויש לו עד סוף היום להחזיר את מה שלקח כי הוא שכח ברוב טיפשותו את הנייד שלו ואז יש קישור כזה שמראה לכל מי שלוחץ עליו שזה הוא הגנב . ..
לא יודעת מה בדרך לא משתפת דברים כאלה אבל הפעם שיתפתי.... ואז אחות של חמותי ראתה את הפוסט בפייסבוק... היא התקשרה מיייייד לחמותי מה קורה וזה מה את לא יודעת מה קורה לבן שלך???????
 חמותי מתקשרת שולחת הודעות אנחנו ישנים זה יום שבת!!! פתאום דפיקות בדלת... חמותי מופיעה והיא לא מבינה איך אנחנו ישנים עם פרצו לנו את הרכב ואנייייייי פייייייפיייייי

הינו בארוחת ערב אצל חמי וחמתי, היתי בהריון חודש 9 היא הכינה דג חריף למות!! אני ממש אוהבת בדרך כלל אבל בהריון קצת הפריע לי. בקיצר לקחתי ביס היה חריף אשששש חטפתי צירים בעלי ממש נלחץ והיא אומרת לו שטויות נו תן לה מים... במקום תודה צעקתי לה כוס עמק!!!

בויכוחון עם בעלי אצלנו בבית קללתי אותו כוס אמא שלך. הקטע שחמותי הייתה אצלנו ומהמבוכה נקרעה מצחוק. בעלי גם צחק ואמר מה את מקללת את אמא שלי. אני מהפאדיחה אמרתי שלא התכוונתי אליה אלא לכוס של אמא אחרת ;)

חמותי עדיין חיה עם המנהגים של פעם... שלוקחים מהמלון גם אם לא הכל כלול... אז היינו בחופשה ביוון במלון הכל כלול... כשההפסקות בין ארוחה לארוחה יותר קצרות מהארוחה עצמה.... אכלנו עד בלי די... וכשהגיע הרגע לעזוב את המלון וההסעה הגיעה לקחת אותנו לשדה, חמותי כל כך "דאגה" שחלילה לא נהיה רעבים מהחדר אוכל עד לדיוטי פרי !
אז היא ארזה צידה לדרך והחביאה אותה בעגלה של התינוק...
כשהנהג החביב בא לפתוח לי את התא מטען קיפלתי את העגלה וביצה עגלגלה התגלגלה לי בין הרגליים ! הנהג הסתכל עליי בפליאה כאילו אני איזו תרנגולת שמטילה ביצים 😱 רציתי לקבור את עצמי מבושות

נזכרתי בעוד פאדיחה...לידת הבן שלי (לידה ראשונה וארוכה שארכה 4 ימים) בלילה לפני הלידה עצמה חמותי הייתה איתי ושלחה את בעלי ואמא שלי הביתה לנוח לאגור כוחות. קבלתי אפידורל וכל מיני משככי כאבים שסיממו אותי לגמרי. חמותי יושבת בכורסא ממולי קוראת עיתון ואני מנמנמת פתאום התחיל קונצרט של גזים בקולות חזקיםםםם שבקעו ממני. אני מהבושה לא ידעתי איפה לקבור את עצמי. התנצלתי כי לצערי לא הייתה לי שום שליטה בזה וחמותי נקרעת מצחוק מאחורי העיתון. כל נוד שיצא ממני הצחוק שלה גדל יותר ויותר. בושההה לפחות היו רגעים מצחיקים להזכר בהם

לפני שנהייתי אופה מדופלמת בשנה הראשונה אירחתי את חמי וחמותי.. רציתי לעשות לחם לשבת ועשיתי עם קמח תופח-- מפה לשם יצאה עוגה לא לחם והתפדחתי שהם לא ידעו עם מה לאכול את הדג








יום ראשון, 7 במאי 2017

מגיבים בפייסבוק, 12 קווים לדמותם





מגיבים בפייסבוק, קווים לדמותם:

1. המתחכם: בדרך כלל סוג מעצבן, זה שחייב להפגין את הידע שלו על ידי התמקדות בנקודה שולית ולא חשובה בפוסט, לרוב גם לא עושה לייק לפוסט, לעתים ידוע בשם "הטרחן"
2. המתייג האוטומטי: לכל סוג של פוסט תמיד יהיה לו את מי לתייג, גם אם זה פוסט שמודיע על הנחה במפעל חמוצים בדרום הגליל
3. המלייק לתגובות אך לא לפוסט: אין הרבה מה להוסיף כאן
4. המשפר: בטוח שיש לו פאנץ' יותר טוב משלך אך לרוב זה מחזור בדיחה ישנה
5. המספר: זה שבדיוק קרה לו משהו דומה וחייב לשתף את כולם בזה
6. המקטר: לא אוהב את הפוסט ובא אליך בטענות שאתה לא עומד בציפיות שלו
7. הדתי: פותח כל תגובה ב "בס"ד" גם אם אחרי זה הוא מקלל אותך 7 דורות אחורה
8. הלא קשור בהגזמה: "חחחחחח דבר איתי אחי, חייבים לשבת", בתגובה על פוסט של יום הזיכרון
9. הפוליטי: בדרך כלל מגיב #להפריט או #למה_זהות גם אם זה פוסט שמקטר על מחירי המטבחים של איקאה
10. החרמן: הגבר שמגיב בפרגון מוגזם בפוסטים של בחורות גם אם אין לו מושג במה מדובר
11. הגנב המודע: מפגין את אהבתו לפוסט ומודיע חגיגית שהוא גונב את הפוסט, הרצחת וגם ירשת, ברוטוס?
12. אתם: המגיבים/עוקבים שלי, שאתם הכי טובים בעולם, מת עליכם!!!








יום שלישי, 2 במאי 2017

כמה פרטים שבדרך כלל לא יודעים על יום העצמאות






היום מצויין יום העצמאות ה-69 של מדינת ישראל. להלן כמה פרטים שברוב המקרים לא היה ידוע לציבור הרחב על יום העצמאות הישראלי:




א. הגאון מוילנא קבע כבר לפני 200 שנה שאנחנו נמצאים בזמן של אתחלתא דגאולה, וכתב שיש 2 ימים בספירת העומר שהקליפה איננה שולטת בהם וימים אלה מסוגלים בנושא של ארץ ישראל והתחלת התיישבות, שני הימים הם: ה׳ באייר וכ"ח באייר, וראה זה פלא, כ150 שנה אחרי, נקבע ע"י מסובב הסיבות שיום ה׳ באייר יהיה יום העצמאות ויום כ"ח באייר יהיה יום שחרור ירושלים, יד ה׳ בכל! הדברים כתובים בספר 'קול התור' פרק חמישי עמ' 114, 'מוסד היסוד' עמ' 184, מדרש שלמה עמ' 53
ב.מובא בשם הגאון מווילנא בספר קול התור (א, ט): "ענה רבנו, אם יהיה אפשר להעביר לארץ ישראל ששים ריבוא בפעם אחת, צריכים לעשות זאת מיד, כי מספר זה של ששים ריבוא כוח גדול ושלם להכריע את הס"מ (השטן) בשערי ירושלים". ואכן בעת הקמת המדינה היו בארץ קצת יותר מששים ריבוא יהודים, ובמלחמת ששת הימים היו ששים ריבוא גברים.
ג.יום העצמאות נולד מתוך שמירת שבת, וכך היה: דוד בן גוריון רצה להכריז על מדינת ישראל בו׳ באייר שהיה יום שבת, כיוון שהבריטים היו אמורים לעזוב את הארץ ביום זה. הרב מימון שכנע את דוד בן גוריון להימנע מחילול שבת ולהקדים את הכרזת העצמאות ביום אחד, ליום שישי ה׳ באייר, דוד בן גוריון השתכנע, והכרזת העצמאות הייתה בצהרי יום שישי, וראה זה פלא, מסתבר שהבריטים הערימו על היהודים ועזבו את הארץ בליל שבת, אילו לא היה בן גוריון משתכנע להימנע מחילול שבת, הערבים היו קמים עלינו לכלותינו ביום שישי בלילה! הכרזת העצמאות הייתה הצלה של הקב"ה אותנו מיד המרצחים הערבים, מתוך שמירת השבת!
ד.יום הזכרון נקבע "במקרה" ביום שלפני יום העצמאות ע"י הרב גורן זצ"ל. לקראת יום העצמאות הראשון הרב גורן ראה שעדיין לא קבעו יום זיכרון לחללי צה"ל וברגע האחרון ובלית ברירה קבעו אותו יום לפני, היום אנו רואים את הסמליות שבהצמדת שני הימים זה לזה.
ה. האר"י הקדוש אומר על הפסוק ממגילת רות: "אם יגאלך טוב יגאל" זוהי גאולת אחישנה שבאה מתוך חזרה בתשובה. "ואם לא יגאלך וגאלתיך אנוכי" זוהי גאולת בעתה שבאה כשעמ"י חלילה לא חוזרים בתשובה. "חי ה׳" שבסוף הפסוק מרמז על מידות יסוד ותפארת, וממשיך האר"י הקדוש ואומר "ויש בכאן רמז גדול שלא ניתן לכתוב באשר שנוגע לזמן הגאולה" ובאמת יום יסוד שבתפארת של ספירת העומר הוא ביום העצמאות.
ו. הגאון מוילנא אמר ש60 ריבוא יהודים יכולים להכריע את הס"מ, ובאמת ביום הקמת המדינה היו כאן קצת יותר מ60 ריבוא יהודים, ובמלחמת ששת הימים היו 60 ריבוא גברים.
ז. בשו"ע או"ח מופיע האתב"ש במפורסם של מועדי ישראל כנגד שבעת ימי הפסח כשכל מועד חל באותו יום בשבוע של היום מחג הפסח שכנגדו, למעט שביעי של פסח שלא היה לו אז מועד כנגדו. זכינו בזמננו למדינת ישראל שקיבלה עצמאות בה' באייר תש"ח החל בדיוק באותו יום בשבוע של שביעי של פסח.
יום עצמאות שמח! שנזכה להודות לה׳ בלב שלם!



יום ראשון, 23 באפריל 2017

כשבן גוריון והשמאל היהודי שיתפו פעולה עם הנאצים





הידעתם שבן גוריון וההנהגה הציונית שלחו מכתבי תנחומים להיטלר על מות הינדנבורג ידידו וקראו להשלים עם מנהיגותו הנאצית על גרמניה ולא לעשות 'תעמולה' יהודית נגד הנאצים ? זוהי אינה הפעם הראשונה שנטען שהרצל ובן גוריון תמכו באידאולוגיה הנאצית ובפעולותיהם של הנאצים במחצית הראשונה של המאה ה-20. להלן הוכחות מנאומו של מנחם בגין ומהביוגרפיה של דוד בן גוריון.
אלו הם דברים מתוך נאומו של מנחם בגין:
======================================
פאול לודויג האנס אנטון פון בנקנדורף אונד פון הינדנבורג, איש צבא ומדינאי גרמני. שימש כנשיאה האחרון של רפובליקת ויימאר והינו בין האחראים לעליית אדולף היטלר לשלטון בגרמניה. ב- 26 באוגוסט 1935 עמד מר בן-גוריון בלוצרן, במסיבת עתונאים, ומסר הודעות שפורסמו למחרת היום בעתון הגולים הגרמניים בפאריס "פאריזר טאגבלאט". אלו הם דבריו של מר בן-גוריון כפי שנמסרו:
"ההסתדרות הציונית מייצגת את העם היהודי. היא מחוייבת אפוא לעמוד ביחסים עם גרמניה כמו עם שאר הארצות. על כן במות הינדנבורג שלחה ההסתדרות הציונית מברק תנחומים להיטלר. לפיכך לא ייתכן שימשיכו בטון חריף זה כלפי גרמניה בנאומי הקונגרס!! התעמולה נגד גרמניה צריכה להיפסק מפני שיש צורך לקיים יחסים טובים עם המדינה הזאת!!".
 "יחסים טובים" - עם איזו מדינה? של היטלר, של גסטאפו, של דאכאו, של חוקי נירנברג, של תכנון השמדת היהודים? מר בן-גוריון, בשנת 1935, חינך את הדור ודרש מן ההסתדרות הציונית ומן העם היהודי באוזני העולם כולו לעמוד ביחסים טובים עם המדינה ההיטלריסטית הנאצית, אשר בית-המשפט העליון בירושלים קבע שהיא לא היתה אלא חבר פושעים אחד.
אבל אולי "פאריזר טאגבלאט" לא צדק?
ב- 27 באוגוסט 1935 פרסם עיתון בשם 'דבר' את הרשימה הבאה:
"בן גוריון אמר כי ארצות המתנגדות לגרמניה ואפילו רוסיה הסובייטית לא הפסיקו את היחסים עם הנאצים, אם כי תולים שם קומוניסטים. עם הציונות מוטלות חובות של מדינה, ולכן אינה יכולה לעורר קרב בלתי אחראי נגד היטלר כל עוד הוא ראש מדינה". מר פרס - היה אז צעיר מאד ולא שמע כלל על דברים אלה.
שמעתם, חברי הכנסת? מאחר שהיטלר היה לראש מדינה ומאחר שניתן לו כוח להשמיד את העם היהודי ועמים אחרים, אומר מר בן גוריון שאסור לערוך נגדו "קרב". הוא (בן גוריון) קרא להשלים עם היטלר כראש מדינה בשנת 1935.
לאחר דברים אלה, גברתי היושבת ראש, תמה אני, למה מסרו את כתר הראשוניות לשיתוף פעולה עם גרמניה הנאצית לאיזה נורבגי; היה מי שקדם לו בחמש שנים תמימות (-בן גוריון).
(מתוך נאום של מנחם בגין על משלוח נשק ציוני לגרמניה; בן גוריון על היטלר \ כא באייר תשכ"ג, 15 במאי 1963 )
 ===================== ===תוספת חשובה בעריכה=== =====================
 כאמור בשנת 1935 כנראה לאחר פגישה עם נאצים, עמד בן גוריון במסיבת עיתונאים בלוצרן דוברת הגרמנית, וקרא לכל העולם היהודי לא להילחם בשום אופן, כולל לא תעמולתי נגד היטלר! ושיש לכבד את גרמניה הנאצית בראשות היטלר! ואפילו שלח מכתבי תנחומים להיטלר ויש אומרים אפילו ניחמו באופן אישי!
כעת, ישנם כל מיני שוטים בפייסבוק, שאומרים שבן גוריון לא ידע על תוכניותיו של היטלר כלפי היהודים, כיוון ששנת 1935 היתה מוקדמת. אז הנה באתי לציין שבן גוריון הכיר את תוכניותיו של ידידו היטלר, לפחות שנתיים לפני הצהרתו שאין לעולם להילחם נגד היטלר.
קראו את הציטוט הבא מהביוגרף העיקרי של בן גוריון:
"בן גוריון היה היחיד בין ראשי תנועת העבודה שקרא את מיין קאמפף באוגוסט 1933, בעת שהיה בדרכו לקונגרס הציוני בפראג. בהשפעת הקריאה בספר קבע כבר בינואר 1934 כי (ציטוט:)
'שלטונו של היטלר מעמיד בסכנה את העם היהודי כולו... מי יודע, אולי רק ארבע או חמש שנים (אם לא פחות) עומדות בינינו ובין היום הנורא ההוא'....."
כך כותב הביוגרף הנאמן של בן גוריון. שבתי טבת, קנאת דוד: הקרקע הבוער, ירושלים ותל–אביב 1987, עמ' 68.